"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
מערים מעורבות לערים משותפות
למרות הקשיים שתושבי הערים המעורבות חווים מאז האירועים, ולמרות אי האמון ההדדי ששני הצדדים מפגינים, עדיין יש אפשרות להפוך את המשבר הקשה להזדמנות, לפני שאותן ערים יהפכו, חלילה, לחבית נפץ
מסעדת אורי ובורי שהוצתה על ידי פורעים ערבים בעכו | צילום: דניאל סיריוטי

מערים מעורבות לערים משותפות

למרות הקשיים שתושבי הערים המעורבות חווים מאז האירועים, ולמרות אי האמון ההדדי ששני הצדדים מפגינים, עדיין יש אפשרות להפוך את המשבר הקשה להזדמנות, לפני שאותן ערים יהפכו, חלילה, לחבית נפץ

ג'לאל בנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כמעט חודש לאחר סיום האירועים והעימותים הקשים שהתרחשו ברחבי ישראל בין יהודים לערבים ובין ערבים לכוחות הביטחון, והנזק כתוצאה מהוונדליזם עדיין נוכח במקומות רבים. בעיקר בערים המעורבות, שהן אבן הפינה של יחסי יהודים וערבים במדינת ישראל. שם, היו העימותים הקשים ביותר, וסביבם גם נקשרו ההסברים וההצדקות שגורמים שונים מעניקים למאורעות.

הערים המעורבות, עכו, יפו, לוד, רמלה וחיפה, היו מוקד משיכה ליהודים ולערבים בשני העשורים האחרונים, במיוחד בעקבות הפיתוח והקדמה באותן ערים, הן בהשקעות מקומיות של העיריות והן בהשקעות ממשלתיות. ואולם, האירועים גרמו לפחות בשלב הזה לריחוק גדול בין יהודים לערבים.
דווקא תושבי הערים המעורבות היו אמורים להתנהל ולהתנהג אחרת. קשה מאוד לדבר על הפרדה באותן ערים: יהודים וערבים חיו באותם בניינים, עבדו והתפרנסו באותם מקומות, וההיכרות והמפגש ביניהם היו דבר טבעי ושגרה של יום־יום.

עם זאת, לאורך השנים, למעשה מאז קום המדינה, ערים אלו היו מעורבות ולא משותפות, וכאן אולי טמון הפתרון האמיתי. יהודים וערבים אמנם גרו ועבדו יחד, אך הם לא למדו יחד, לא הכירו זה את זה מגיל צעיר, ובכל עיר מעורבת יש שתי קבוצות כדורגל, יהודית וערבית(!).

לו מערכת החינוך היתה משקיעה בחינוך משותף מגיל צעיר, ליהודים ולערבים, ובמסגרות של החינוך הבלתי־פורמלי, בחוגים השונים במתנ"סים ובקבוצות הספורט השונות, הדבר בהחלט היה יכול לסייע להפחית את גובה הלהבות ואת השנאה שהשתוללה ברחובות.

למרות הקשיים שתושבי הערים המעורבות חווים מאז האירועים, ולמרות אי האמון ההדדי ששני הצדדים מפגינים, עדיין יש אפשרות להפוך את המשבר הקשה להזדמנות, לפני שאותן ערים יהפכו, חלילה, לחבית נפץ שבכל פעם תהווה פוטנציאל סכנה לתושביה.

היעד הראשון חייב להיות בגיל הרך, להקים גני ילדים מעורבים ליהודים ולערבים כדי שכל ילד יהודי או ערבי יכיר את האחר ולא יגדל על ברכי אגדות, סיפורים ודעות קדומות. בקרב בני הנוער יש להקים קבוצות משותפות, לא כדי לדבר על דו־קיום, אלא כדי לבצע אותו בפועל - חוגים משותפים, קבוצות ספורט, פעילות פנאי ותרבות משותפת, וכדי להעמיק את השיח בין בני הנוער היהודים והערבים.

נוסף על כך, על הרשויות המקומיות לקבוע יעד של הגברת הגיוון התעסוקתי, ולשלב עובדים יהודים בטיפול בנושאים הקשורים לאוכלוסייה הערבית ועובדים ערבים בכירים באגפים השונים שיטפלו גם באוכלוסייה היהודית. שבירת המחיצות שבין שתי האוכלוסיות היא המפתח למניעת הישנותם של אירועים אלימים מצערים, והדבר מסור בידינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...