איילה חסון ציינה בראיון ברדיו שהרבה נשים בדואיות חיות בפוליגמיה, ושהן "לרוב נשים מוכות". היות שידוע שגברים בדואים פוליגמיסטים מפירי חוק הם עם רגיש וקל להיפגע - התאגיד מיהר להתנצל בפני הבדואים, ואף אילץ את חסון להתנצל, אף שהיא בכלל לא התראיינה בתאגיד.
חשוב להבהיר: חסון בהחלט עשתה טעות שהיתה יכולה להימנע. ואני מדבר, כמובן, על ההתנצלות שלה. היא בחרה להתנצל על נתון שכל עובדת סוציאלית בנגב יודעת: רוב הנשים הבדואיות במשפחות הפוליגמיות הן אכן נשים מוכות.
ביולי 2018 פרסם צוות בין־משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים דאז, אמי פלמור (שאינה מצביעת ימין ידועה), דוח על השלכות הפוליגמיה. לפי נתוני הלמ"ס שבדוח, כמעט אחת מכל חמש משפחות בדואיות בנגב היא פוליגמית. בעמוד 71 הדוח מביא נתונים שלפיהם "85% מנשות החברה הבדואית בכלל סובלות מאלימות פיזית ו/או נפשית, ומהתעללות רבת־שנים". באותו פרק מתוארות נשים מהשטחים שנישאות לגברים בדואים ונשארות בלי מעמד, תלויות לחלוטין בבעליהן.
כלומר, לא חסון צריכה להתנצל - התאגיד הוא זה שצריך להתנצל. גם בפני חסון, על שהטריד אותה בגלל חוסר מקצועיות מצידו, וגם בפני 85% מהבדואיות, שבמקום להרים תחקיר וזעקה על מצבן - הוא עסוק בלהיעלב בשמן.
אבל הסיפור המרכזי הוא המקהלה. בתקשורת הציבורית, כידוע, מותר לשיר בכל הקולות, בתנאי שזה אותו קול. אמנם יש מנצח, אבל לרוב הוא לא סובל סולנים שעושים קול שני או שלישי.
אראל סג"ל נבעט מהתאגיד ב־2020 בגלל התבטאות פוליטית (מעניין לאיזה צד?), בגל"צ הורידו את יעקב ברדוגו מהתוכנית שלו אף שהוביל ברייטינג, ובהמשך השעו את התסריטאי רועי עידן בגלל ציוץ, ועוד ועוד. שלי טפיירו, כתבת המשפט של התאגיד, אמרה רק בשבוע שעבר: "התאגיד הוא מקור הפרנסה שלי ושל ילדיי... הלוואי שיכולתי לדבר".
אנחנו מממנים בקצת פחות ממיליארד שקלים בשנה גוף תקשורת, שבין השאר מחזיק אצלו עיתונאים בכירים שמעדיפים לסתום, ומצד השני דואג להעלים בכירים אחרים כי הם פופולריים מדי ועם הדעות הלא נכונות.
ב־2024, אחרי שקלמן ליבסקינד ביקר את תוכניות הבית בטור אישי, התאגיד העביר לוועדת האתיקה את "שאלת התבטאויות העובדים על מקום עבודתם".
נשמע כמו תלונה לא פולנית בכלל, ועוד סיבה מאוד מובהקת וחשובה למוסד ארכאי שנקרא "ועדת האתיקה". זוכרים את אריה גולן, שאמר לסמוטריץ' בשידור: "עם יד על הלב, אם יש לך איבר כזה בגופך"? בתאגיד הודיעו ש"בודקים", שזה תרגום ללא בודקים כלום. חסון קראה לזה "אכיפה בררנית". בתאגיד קוראים לזה הרמוניה, כנראה.
בקיצור, לטובת תאגיד השידור הישראלי, כתבתי נוסח התנצלות בחינם. אפשר להקריא בכל הפלטפורמות שעליהן הוא חולש: "אנו, תאגיד השידור הציבורי, מתנצלים בפני איילה חסון, שציינה את הידוע והממוסמך בדוח ממשלתי. אנו מתנצלים בפני שלי טפיירו, שלא יכולה לדבר. ואנו מתנצלים בפני הציבור, שמשלם על מקהלה עם שיר אחד". אפשר לשחק קצת עם הנוסח. אצלי מותר לשלב כמה קולות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו