סקרים וסיסמאות: כך הפכה הפוליטיקה לזירת שיווק

תנו דעתכם על הנתון הבא: האינטרס של כל המפלגות הוא להראות נתונים גבוהים בסקרים.
כל פוליטיקאי שמתראיין בימים אלה מנפנף בנתוני סקרים.

זה נשמע לגמרי טבעי, אבל בעצם ראוי לבדוק: מה הסיבה לכך? זה לגמרי מובן כשמדובר במפלגות הקטנות, שלגביהן קיים חשש שלא תעבורנה את אחוז החסימה - דבר שעלול להרחיק מצביעים החוששים שקולם יירד לטמיון. למה המפלגות הגדולות מעוניינות לפרסם את זה שמצבן טוב? ובכן, ברור - זה נועד ליצור סחף.

ההנחה היא שהבריות נוטות לצד החזק, לצד המנצח, ונתונים כאלה גורמים למעבר מצביעים למפלגה חזקה.

אבל אז מגיע הפרק הבא, והוא עתיד לתקוף אותנו באמצע השבוע הבא, על פי המסורת. בפרק הבא משתנה המגמה ומתעורר החשש שמא תדמיתה "החזקה" של מפלגה עלולה להיות לה לרועץ ולהרדים את הבייס, שייתפס לשאננות בהנחה שגם כך המחנה שלו מנצח ויישאר בביתו או ילך לים, או גרוע מכך - יצביע למפלגה אחרת בגוש. ואז ייצא מהמחסנים קמפיין געוואלד, שבעצם עומד בסתירה מוחלטת(!) לכל מה שעבד היטב אך שבוע קודם לכן.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

אתם יודעים שזה מה שצפוי, כן? אלה הם חיינו כבר כמה עשורים והרבה־הרבה מערכות בחירות. להקיא. שלא לדבר על כך שכל מה שתואר כאן לעיל לא נוגע אפילו במילימטר בנושאים שבמהות.

כל כולו טקטיקות משחק והנעה מלאכותית של מצביעים.

עוד דוגמה: מצד אחד, הדרישה מהמצביע בבחירות האלה היא לתחכום גבוה במיוחד.
רוב הכרעות הבוחר הן בתוך הגושים (דעתי היא שאין כמעט בכלל תנועה בין הגושים). כדי לקבל החלטה בתוך הגוש נדרש הבוחר ליכולת חישוב חנן־קריסטלית סופר־מתקדמת.

הוא צריך להביא בחשבון כמה וכמה מהלכים כדי להבין כיצד הקול שלו למפלגה ספציפית יבוא לידי ביטוי במערך הכללי ואיך הוא ישפיע על המבנה הבין־גושי; מצד שני, המסרים היו ונותרו פשוטים, אמוציונליים, קצרים ו"צדים".

תחשבו על "הפעם איזנקוט" שראיתי אתמול בכביש. אחלה סיסמה, אבל איך היא מסבירה למתלבט למה דווקא איזנקוט ולא בנט־לפיד, למשל? הרי מבחינה טקטית, יש לכך משמעות אדירה. אז איך יכול להיות שבמערכת כה מתוחכמת ורבת פרטים, כזו שכל כך תלויה בהתחברויות ובהיפרדויות, בחישובים ובמבנים, השפה תהיה כל כך פשוטה ובסיסית?

ברוכים הבאים אל זירת השיווק הכי ילדותית, הכי קמאית, הכי חייתית, הכי בסיסית, הכי לא מתוחכמת בעולם.

תחשבו לאילו רזולוציות של אינפורמציה אנחנו יורדים לפני שאנחנו קונים מעבד מזון. הכל אנחנו יודעים: תכולה, פונקציות, חוזק, עמידות, נוחות הדחה, מוניטין, בטיחות, אפשרויות לתיקון ולהחלפת חלקים, מידת היציבות על השיש, ורגע, עוד לא דיברנו על האופציה המובנית לריסוק קרח.

נו טוב, אין מה לדבר. שייק ותערובת לקציצות הם באמת עניינים שהנשמה תלויה בהם. לעומת זאת, גורל העם, ביטחונו וחייו הם עניין זניח שבו מה שמשחק הוא סיסמה קליטה, נקודה אדומה, אות מסתלסלת, נתוני סקר וקמפייני געוואלד.

אוי, מה היה לנו.