"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האג, החרמות והקונסוליות: החזית שמחכה לממשלה הבאה
שלוש השנים האחרונות המחישו עד כמה הזירה הבינלאומית הפכה לכלי במאבק נגד ישראל • במקום להסתפק במגננה ולצפות שארה"ב תעשה את העבודה, הממשלה הבאה תידרש לשנות גישה

האג, החרמות והקונסוליות: החזית שמחכה לממשלה הבאה

שלוש השנים האחרונות המחישו עד כמה הזירה הבינלאומית הפכה לכלי במאבק נגד ישראל • במקום להסתפק במגננה ולצפות שארה"ב תעשה את העבודה, הממשלה הבאה תידרש לשנות גישה

0השמעה
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג , AP Photo/Peter Dejong
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג | צילום: AP Photo/Peter Dejong
[object Object]

שלוש השנים האחרונות הראו בבירור שהמשפט הבינלאומי והמוסדות הבינלאומיים הם חזית קריטית במלחמה נגד ישראל. בשל חשיבותה של חזית זו, על ישראל לפעול כדי להחליש מוסדות עוינים, ואף לנצל אותם כדי לפגוע במבקשי רעתה. על הממשלה הבאה לנקוט כמה צעדים.

פטר מדיאר ביחס לצו המעצר בינלאומי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג // רשת X (ארכיון)

ראשית, אחרי 7 באוקטובר הופנו טענות של "רצח עם" נגד הקורבן, ישראל. הניצול הציני של ההאשמה הגיע לשיא בדצמבר 2023, כשדרום אפריקה הגישה תלונה נגד ישראל לביה"ד הבינלאומי (ICJ) בהאג.

הנחת יסוד בדין הבינלאומי היא שאין לבית דין בינלאומי סמכות לשפוט מדינה אלא בהסכמתה. ישראל חתמה על האמנה נגד רצח עם ב־1949, ומשום שאיש לא העלה על דעתו שאויביה יאשימו אותה בכך, קיבלה סעיף שיפוט הקובע שבמחלוקת על פרשנות האמנה, הצדדים יישפטו בפני ה־ICG.

האבסורד זועק לשמיים כשספרד ובריטניה, בין היתר, מטילות סנקציות על ישראל ואזרחיה - אך חותרות תחתיה מתוך עיר בירתה

רצח עם הוא הפשע החמור ביותר בדין הבינלאומי, ובתי דין בינלאומיים הכירו בו רק בארבעה מקרים - השואה, רואנדה, סרברניצה וקמבודיה. בעזה, ישראל נלחמת בארגון טרור שמסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית כדי למקסם פגיעה בבלתי מעורבים. אך לא משנה מה ה־ICJ יקבע בסוף - הנזק האסטרטגי כבר נעשה, וישראל ויהודים ברחבי העולם הוכתמו בתווית הג'נוסייד.

לכן, על ישראל להודיע שהיא פורשת מאמנת רצח העם במחאה על השימוש הפסול שנעשה בה, ולהבהיר שהיא מסכימה עם תוכנה, אך לא מוכנה לשתוק מול השחתת המושג. זה צריך להיות חלק מתהליך מקיף של פרישה מכל האמנות הקובעות שיפוט בפני ה־ICJ.

חיילי צה"ל בעזה | צילום: דובר צה"ל

שנית, למרות התלהבותה הראשונית מהרעיון של בית דין פלילי בינלאומי, ישראל מעולם לא הצטרפה לביה"ד הפלילי הבינלאומי (ICC), בגלל הטיה אנטי־ישראלית מובנית. מאז עופרת יצוקה, הרש"פ מנופפת באיום ה־ICC כחרב מעל ראשי המדינה. והנה, רצח של 1,200 איש ביום אחד היה הזרז להוצאת צווי מעצר דווקא נגד ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון לשעבר, ולפי הטענות גם צווים חסויים נגד בכירים נוספים (יש עדויות שהתובע המודח כרים קאן פעל נגד ישראל כדי להסיט את תשומת הלב מהחשדות נגדו בגין הטרדה מינית).

לפני כמה חודשים, הממשל האמריקני הגיע למסקנה שה־ICC מהווה איום אסטרטגי על חייליו ובכיריו, ושהנשיא טראמפ ואישים נוספים נמצאים על כוונתו. לכן, מזכיר המדינה רוביו הכריז כי ארה"ב פועלת לפירוק בית הדין. לצד זאת, כבר עשורים מונחת על שולחן הכנסת הצעה לאסור על רשויות המדינה קשר עם ה־ICC ולקבוע איסור פלילי לשתף עימו מידע, מתוך חשש מהפיתוי העתידי להסגיר ישראלים ל־ICC תמורת חזרה ל"חיק העמים". ישראל לא יכולה לצפות שארה"ב תנהל את המלחמה ב־ICC לבדה - על הכנסת הבאה להעביר חוק הגנה מפני ה־ICC.

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו | צילום: AFP

שלישית, יש סחף גובר במדינות אירופה להטיל חרם על מוצרי ההתיישבות ביו"ש, כדי לכפות עלינו מדינה פלסטינית. חוקי חרם מפירים הסכמי סחר חופשי, ומהווים עילה לפנייה לארגון הסחר העולמי (WTO), שדורש התייחסות שווה לכל המדינות החברות ואוסר הפליה לרעה של שטחי מחלוקת של מדינה אחת, תוך התעלמות ממצבים דומים אצל אחרות. הולנד, שהטילה חרם על ההתיישבות לאחרונה, מאפשרת סחר עם צפון קפריסין ומערב סהרה הכבושים. אמנם ארה"ב שוקלת תגובה ענישתית למדינות המחרימות את יו"ש, אך גם כאן אסור לצפות שהיא תפעל במקומנו. על ישראל לגלות אומץ ולפנות לארגון הסחר העולמי.

מטה ארגון הסחר העולמי בז'נבה | צילום: רויטרס

לבסוף, על ישראל לסגור לאלתר את הקונסוליות הבלתי חוקיות של הרש"פ הממוקמות בירושלים. האבסורד זועק לשמיים כשספרד ובריטניה, בין היתר, מטילות סנקציות על ישראל ואזרחיה - אך חותרות תחתיה מתוך עיר בירתה. יש תמימות דעים בין מומחים שהמשפט והמוסדות הבינלאומיים עוברים תמורות מרחיקות לכת. ישראל יכולה לקדם מהלך של החלשת מוסדות עוינים וחיזוק חופש הפעולה של מדינות ריבוניות. לממשלה הבאה יש מה לעשות בזירה הבינלאומית.

עו"ד אברהם של"ו הוא מומחה למשפט בינלאומי בפורום קהלת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו