"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נצליח ללמוד מההיסטוריה? המבחן שמציבה ברלין בפני הנהגת ישראל

תוצאות הבחירות בבירת גרמניה מציבות נורת אזהרה ברורה • מול החשש בקרב הקהילה היהודית ואזהרות הקנצלר פרידריך מרץ, מדובר בשינוי כללי המשחק • עבור ישראל, הנמצאת בעיצומה של מערכת בחירות, מדובר במבחן מנהיגות קריטי: היכולת לזהות תהליכים עמוקים ולהיערך אליהם לפני שההזדמנות תוחמץ

| עודכן:
0השמעה
אליף ארלפ בהצגת תוצאות הסקרים בברלין , EPA
אליף ארלפ בהצגת תוצאות הסקרים בברלין | צילום: EPA

ההיסטוריה אף פעם לא מודיעה כשהיא מתחילה. אין צלצול שמכריז: תקופה אחת הסתיימה ואחרת החלה. בזמן אמת, השינוי נראה לעיתים כמו עוד בחירות, עוד סקר, עוד התבטאות חריגה. רק בדיעבד מסמנים את הרגע שבו מה שנחשב בלתי אפשרי נעשה אפשרי, ומה שנחשב חריג הפך לחלק מהמציאות. לכן תוצאות הבחירות בברלין הן חשובות הרבה מעבר להרכבו של הפרלמנט המקומי.

מפלגת Die Linke זכתה ב־25.7% מהקולות והפכה למפלגה הגדולה בעיר. AfD הגיעה ל־16.3%, התוצאה הטובה בתולדותיה בבירת גרמניה. שתי מפלגות המצויות משני עברי המרכז הפוליטי התחזקו, בעוד CDU ו־SPD איבדו מכוחן. עבור יהודי גרמניה אין זה דיון אקדמי במגמות הצבעה. נשיא הקהילה היהודית בברלין, גדעון יופה, הזהיר בחריפות מפני התוצאה; יוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, הביע זעזוע ממה שהתרחש במערכת הבחירות; ובאותם ימים ממש הזהיר הקנצלר פרידריך מרץ כי החיים היהודיים בגרמניה אינם בטוחים עוד.

ניצחון השמאל הקיצוני בבחירות בברלין // רויטרס

שלושת הדברים האלה צריכים להיקרא יחד לא משום שגרמניה של 2026 היא גרמניה אחרת, דווקא ההשוואה לעבר עלולה להסתיר את המתרחש בהווה. הסכנה ההיסטורית לא תמיד טמונה בחזרה על מה שכבר היה. לעיתים היא נוצרת כשכללי המשחק משתנים בהדרגה, כשהגבולות של המותר מתרחבים, וכשהמרכז שאמור לבלום את הקצוות מאבד מכוחו. מכאן גם חשיבות הדברים לישראל.

לקרוא תהליכים

מדינה שרוצה לעצב את עתידה חייבת לקרוא תהליכים מחוץ לגבולותיה לפני שהם מגיעים לפתחה. בישראל מתנהלת כעת מערכת בחירות, והמבט מופנה פנימה. המועמדים נמדדים לפי תשובותיהם לבעיות שכבר מונחות על השולחן. אך מבחנה של מנהיגות מתחיל לעיתים דווקא במה שעדיין לא הגיע אליו.

קלפי | צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

דווקא בתקופות של שינוי, המחיר הכבד ביותר לא משולם על טעות בהערכת המציאות, אלא על הנוחות שבה ממשיכים להאמין שהמציאות המוכרת עדיין קיימת. ברלין מציבה בפני מי שמבקשים להנהיג את ישראל מבחן כזה. מהי משמעות היחלשותו של המרכז הפוליטי באירופה? מה קורה כשכוחות שהתקיימו מחוץ למרכז הפוליטי הופכים מכוח מחאה לכוח שמבקש לעצב את השלטון? ומה צריכה ישראל להבין כשיהודים במדינה דמוקרטית מרכזית באירופה מתחילים לבחון מחדש הנחות יסוד שנראו מובנות מאליהן במשך עשרות שנים?

מה צריכה ישראל להבין כשיהודים במדינה דמוקרטית מרכזית באירופה מתחילים לבחון מחדש הנחות יסוד שנראו מובנות מאליהן במשך עשרות שנים?

אין צורך להכריז על קטסטרופה. תפקידה של מדיניות רצינית הוא לפעול לפני שנדרשות הכרזות כאלה. כשהמציאות כבר כופה את עצמה, מרחב הבחירה של המנהיגים מצטמצם. השאלה היא מה הם עשו בזמן שבו הסימנים כבר היו שם, אבל עדיין היה אפשר לפרשם בדרכים שונות. תוצאות הבחירות בברלין אינן סוף התהליך, וגם לא תחילתו - הן רגע שבו קשה לטעון שלא ראינו. מנהיגים לא יכולים לדעת מראש איזה אירוע יהפוך לנקודת מפנה היסטורית, אך אפשר לצפות מהם לזהות הצטברות של סימנים ולהיערך לאפשרות שהמציאות המוכרת משתנה. הדקה ה־90 אינה הרגע שבו כבר יודעים בוודאות מה עומד לקרות. היא הרגע שבו עדיין קיימת האפשרות לראות, לחשוב ולפעול לפני שהמציאות מחליטה במקומנו. מעבר לה, גם מנהיגות כבר הופכת לתגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר