"מגן אכילס": כך נעצור את ארדואן

השנים האחרונות היטיבו עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. ארה"ב וישראל היכו באיראן ובכך החלישו יריב ומתחרה של טורקיה על מנהיגות העולם הערבי והמוסלמי.

בסוריה תפס את השלטון בן חסותו של ארדואן, אחמד א־שרע (לשעבר אבו מוחמד אל־ג'ולאני), המעניק לטורקיה דריסת רגל במדינה זו, שעליה היא לא העזה לחלום בעבר. ולבסוף, החיבוק החם שארדואן זוכה לו מהנשיא טראמפ אפשר לו לדחוק ולהחליש את הכורדים בסוריה ובעיראק, הנתפסים על ידיו כאיום. אלו ניטשו לגורלם בידי האמריקנים ולא נותר להם אלא להניף דגל לבן.

מדינות ערביות דוגמת סעודיה או מצרים, שבעבר לא היו מוכנות בכלל לשמוע מארדואן, חשדו במניעיו וחששו מפניו - מוצאות עצמן עתה נדחפות לזרועותיו נוכח צילה המאיים של טהרן. בקיצור, ארדואן מרגיש על הגובה.

אבל עם האוכל בא התיאבון, ואליו מתלווים איומים נגד כל מי שארדואן מזהה כאיום למעמדו וכמכשול בדרך להגשמת שאיפותיו להשיב את ימיה של האימפריה העות'מאנית שבהם נשלט המזרח התיכון כולו.

טורקיה זוכה, אפוא, לאחיזה בסוריה ובמקביל מבססת את אחיזתה בלוב תוך ניצול מלחמת האזרחים המתנהלת במדינה זו. יש לה נוכחות גם בסומליה, ועתה חתמה עם סעודיה ועם פקיסטן על "ברית מכה", הנעדרת אמנם כל משמעות מעשית ובכל זאת מחזקת את תדמיתה של טורקיה כמעצמה אזורית שהכל נעשה כרצונה.

הנוכחות בסוריה ובלוב, כמו גם הכיבוש הטורקי של צפון קפריסין עוד מיוני 1974, מעניקים לטורקיה עמדת מוצא נוחה במאבק על השליטה במזרח הים התיכון, ובעיקר במאגרי הגז הטמונים במימיו, כמו גם בדרכי ההובלה שלו לאירופה.

אין פלא שישראל, ולצידה מדינות הבלקן ובעיקר יוון וקפריסין שנשלטו בעבר בידי האימפריה העות'מאנית, מרגישות מאוימות נוכח האיומים שארדואן אינו חדל להשמיע כלפיהן אבל גם בשל מהלכיו במימי הים התיכון, בקפריסין, בסוריה ובלוב, שלא להזכיר את עזה. אלא שמדינות אלו החליטו שלא להיכנע לאיומים של ארדואן, לשתף פעולה ולהיערך יחדיו למול התוקפנות הטורקית הגוברת.

צעד משמעותי חשוב בכיוון זה הוא פרויקט "מגן אכילס", על שם המגן ששימש את הגיבור היווני אכילס בקרב שניהל ושבו ניצח את הקטור, נסיך טרויה.

מדובר בכינונו של מערך הגנה רב־שכבתי שיעניק הגנה ליוון ולקפריסין נגד מטוסים וטילים. עלותו היא יותר מ־10 מיליארד שקלים והוא מבוסס כולו על מערכות נשק ישראליות. מערך זה ינוהל במשותף בידי שלוש המדינות ממרכז מבצעים משותף, שיאפשר להן לחלוק מודיעין ולקבל החלטות מבצעיות להפעלת המערך מול כל איום אפשרי.

התנעתו של פרויקט מגן אכילס היא ביטוי לקשרים המתהדקים בין יוון, קפריסין וישראל, לתיאום המדיני והביטחוני המעמיק, לתרגילים משותפים בין צבאות שלוש המדינות, ובעיקר להכרה המשותפת בחומרת האיום שלמולו הן ניצבות. כל זה נוסף לשיתוף פעולה כלכלי הממוקד כיום בניצול של מאגרי גז בים התיכון וביצוא הגז לאירופה הזקוקה לו נואשות.

ליריבות שבין ישראל לטורקיה יש בינתיים תקרת זכוכית שעניינה הוא היותן של מדינות אלו בעלות ברית של ארה"ב הסמוכות על שולחנה. במקרה של יוון מדובר גם על מדינה החברה לצד טורקיה בברית נאט"ו. אפשר לקוות לכן כי גילוי של נחישות, תקיפות ובעיקר עוצמה צבאית ירגיעו את ארדואן, שהרי גדולתו של הנשיא הטורקי היא בדיבורים רמים ובאיומים - אבל בעבר הוא נזהר שלא לעבור למעשים.

"מגן אכילס" והברית של ישראל, יוון וקפריסין אינם ברית התקפה, אלא שיתוף פעולה המיועד להציב לארדואן גבולות ולרסן את שאיפות הגדלות שלו. יש לקוות שהעוצמה הצבאית תביא לניצחון השכל הישר באנקרה, ושבעוצמה צבאית זו לא יהיה צורך לעשות שימוש.