"איש במקומי את ביתי בשבילי לא יבנה", שרה גלי עטרי בשנות ה־80, לפני שהאייטיז הפכו לטרנד. הימים חולפים, אופנות מתחלפות, אבל האמת הפשוטה בעינה עומדת. אף אחד לא יבנה במקומך את הבית שלך. אף אחד לא יגן כמוך על הילדים שלך, הם מעניינים רק אותך.
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
אזרחי ישראל מפנימים את ההבנה הזאת מאז שמחת תורה 2023, הסבים והסבתות שלנו קלטו אותה אחרי השואה - אבל לעם הנצח יש זיכרון קצר. איפה המנהיגים שלנו באירוע? שאלה יפה. ממשיכים לצפות שהאמריקנים יילחמו בשבילם על הבית, על החטופים, על העקרונות. נכון, קרה לנו נס עם טראמפ, אבל זאת לא שיטה. עדיף היה לעמוד על דעתנו כבר ב־8 באוקטובר, ולא להידהם שביידן לא באירוע. הרי כבר במלחמת יום כיפור הופתענו מהסולידריות הקמוצה של ג'ימי קרטר.
אסור לנו לזלזל ביחסים עם העולם, ממש לא. פשוט גם אסור לנו להשליך את יהבנו על העולם. אנחנו צריכים לקבל אחריות. הקמנו מדינה - חובתנו לדאוג לה. זוכרים שמחתרת ניל"י עזרה לבריטים הטובים נגד הטורקים הרעים? הדמוקרטים של זכרון יעקב הוקיעו אותם וביזו אותם, אבל ניל"י הבינו שחייבים להביא לפה את הבריטים כדי להפיל את העות'מאנים. אהרנסון ופיינברג ולישנסקי הצליחו - אבל זה היה רק שלב בדרך לכותרת ההיסטורית ב"מעריב" של ה' באייר תש"ח: "המנדט מת, תחי מדינתנו". הבריטים התהפכו עלינו בדרך. ככה זה כשאין לך מדינה.
הטריק הישן והרע
אבל כבר יש לנו מדינה. אז למה לחזור בכל פעם לאותו טריק כושל? כובשים את הר הבית וזורקים את המפתח. מקימים לאויב צבא ונותנים לו נשק. נכון, זה לא כמו להתחנן לאמריקנים שיעשו לנו חצי עבודה תמורת הבלגה שלנו על מוות של חיילים בלבנון, אבל הבנתם את העיקרון. אם מה שמניע אותך הוא פחד - את פועלת מחוסר אחריות. ישראל לא מסוגלת להסתכל במראה ולומר לעצמה: "אני אמא של מיליוני אזרחים, אני חייבת שהם יחיו בביטחון, ואני על זה". ואמא שלא עושה הכל למען הילדים שלה, אתם יודעים, לא ראויה להיות אמא.
רק עוד סבב, אמא
קראו מה אמר השבוע השר האמון על ביטחוננו, ישראל כ"ץ: "אם ייחטף חייל או אזרח ישראלי אחד - העיר עזה תפונה כפי שעשינו במרכבות גדעון ב', ותטופל באותה הדרך שבה טופלו רפיח ובית חאנון". אדוני, אתה ודאי מתלוצץ. זה כבר קרה! מה למדנו עכשיו, ביום כיפור? הכי גרוע להגיד "אחטא ואשוב". כלומר, לחזור בתשובה, אבל לא לעקור את הדפוס מהשורש. זה כמו לגלח שערה ורק לחזק את המוטיבציה שלה לצמוח. השנה היא תשפ"ז, המציאו את הלייזר.
"אחטא ואשוב" זה בדיוק מדיניות "עוד סבב". זאת הבחירה הישראלית להיכנס לעזה כמו אורחים, במקום לגרש אוכלוסייה שהנביטה מקרבה רוצחים ואנסים ואחסנה חוטפים וחטופים. כשאתה מאיים "אם עוד פעם יחטפו חייל..." - אתה לועג לאימהות של החיילים, ואתה לועג לעצמך, כמי שאמון על הביטחון שלנו. אף אחד לא לוקח ברצינות איומים. יותר בטוח לקנות דירות ברפיח הירוקה מאשר בכפר סבא הירוקה. המנהרות בשרון עוד לא הבשילו.
ליברמן לא ידע
כשאביגדור ליברמן מתראיין באולפן ערוץ 7, המילה "אחריות" מוציאה דרכון זר. ליברמן אמר שהרשות הפלסטינית הפכה לארגון טרור, ולכן - שימו לב וחגורות בטיחות - יש להביא לכאן את הלגיון הירדני, שיקבל אחריות על שטחי B ו־C. בנשימה אחת, הוא מסביר שהניסיון להתחמק מאחריות ולתת אותה בידי אויב שמתחפש לאויב לשעבר נכשל, ואז מציע לעשות זאת שוב. גם אני חושבת שהמלך עבדאללה נראה טוב לגילו, ובכל זאת. מי ששומע את מלך ירדן יורד עלינו באו"ם - אף שאספקת המים למדינתו תלויה בנו - מבין שהוא לא ישמור לנו על הילדים.
שר הביטחון, כשאתה מאיים "אם עוד פעם יחטפו חייל..." - אתה מגרה את האויב. יותר בטוח לקנות דירות ברפיח הירוקה מאשר בכפר סבא הירוקה. המנהרות בשרון עוד לא הבשילו
ליברמן גם מתהדר בכך שבדצמבר 2016, לדבריו, הוא חזה אפשרות של טבח כמו שקרה בשמחת תורה, ורק פספס בשנה ("לא יכולתי לחזות את הקורונה"). אבל מה שווה התרחוש אם אין מסקנות בצידו? בתוך כמה זמן יהיו בטעות חיילים ירדנים שירצחו אותנו כי התפלק להם, ובתוך כמה זמן נשלם ביטוח לאומי לחיילי הלגיון הירדני שהתנהגו יפה והתחתנו עם ישראליות?
סטרוק כן ידעה
אני משווה את ה"התרעה" שלו למסמך ששיגרה השרה אורית סטרוק לשר הביטחון גלנט לפני טבח שמחת תורה, וסוגרת הקפה: ביוני 2023 פנתה סטרוק במזכר דחוף לגלנט, והתריעה - לא בפעם הראשונה - מפני התחמשות חריגה ברצועה. היא מנתה שורת חומרים שנראים תמימים, אך שמשמשים בפועל להכנת נשק ומגיעים לעזה מישראל: מלט, יריעות פלדה, פיברגלס, ציוד רפואי, ציוד תקשורת, מנועים לסירות, חלקי חילוף של אופנועים... מערכת הביטחון הורתה לא להכניס, בזמן ממשלת בנט־לפיד המדיניות שונתה, ובזמן ממשלת נתניהו הקו המתיר נמשך.
"סוגיית מתן אפשרות נוחה לארגוני הטרור להתחמש בין סבב לסבב היא אסטרטגית", כתבה. "חמאס מעדיף לא להצטרף לירי לעבר ישראל, משום שטרם השלים את שיקום המערך ההתקפי שלו, שנפגע אנושות בשומר החומות. כלומר, המאגרים שהולכים ומתמלאים ממתינים ליום פקודה, שבוא יבוא כשחמאס יחליט".