האם איזנקוט יהיה הגנרל השני שינצח את נתניהו?

מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט עקפה את הליכוד בסקרים ומיצבה אותו כאלטרנטיבה השלטונית המובילה • האם ההיסטוריה אכן תחזור על עצמה, או שמא זה ייגמר במפח נפש כמו של הרצוג ב-2015?

איזנקוט ונתניהו , גדעון מרקוביץ'
איזנקוט ונתניהו | צילום: גדעון מרקוביץ'

הקרב המרכזי בבחירות 2026 הוא בין שניים: יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מול יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט. בעוד נתניהו נמצא במערכת הפוליטית כמעט ארבעה עשורים, מתוכם שניים בתפקיד ראש הממשלה - עבור איזנקוט, רמטכ"ל צה"ל בשנים 2019-2015 שהצטרף לזירה הפוליטית רק לפני ארבע שנים, תהיה זו הפעם הראשונה שבה הוא מתמודד על הנהגת המדינה.

עוד טרם בחירות 2021, איזנקוט היה השם החם בבורסת השמות של המצטרפים הפוטנציאליים החדשים לזירה הפוליטית. אך רק כעבור שנה הוא החליט לעשות את הצעד המתבקש. לאחר שסירב להיות מספר 2 של יאיר לפיד ביש עתיד, וגם סירב להצעה להוביל את מפלגת העבודה, איזנקוט בחר לשלב ידיים עם בני גנץ וגדעון סער במחנה הממלכתי - אך התוצאה המאכזבת של 12 מנדטים בבחירות 2022 הותירה אותו בספסלי האופוזיציה, כאחד המבקרים הבולטים של ממשלת הימין־על־מלא של נתניהו בתקופת הרפורמה המשפטית.

אמנם קריאתו מדצמבר 2022, בטרם בכלל הוקמה הממשלה, להוציא מיליון איש לרחובות אם נתניהו יפגע בדמוקרטיה הישראלית ובאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, נתפסה בימין כסוג של הסתה וקריאה למרד - אך דבריו היו סוג של נבואה שהגשימה את עצמה.

בתקופת המאבק ברפורמה המשפטית נסק מעמדם הפוליטי של גנץ ואיזנקוט, וסקרים העניקו למחנה הממלכתי כ־28 מנדטים, בעיקר על חשבונם של לפיד ונתניהו. אך טבח 7 באוקטובר והצטרפותם לממשלת החירום הלאומית ולקבינט המלחמה הפך את השניים לסוג של הנהגה אלטרנטיבית לנתניהו ולליכוד.

סקרים הראו שהליכוד צנח ל־18 מנדטים, והמחנה הממלכתי נסק ל־37 על חשבונו. אך חילוקי הדעות עם נתניהו, שהובילו לבסוף לפרישתם של גנץ ואיזנקוט מממשלת החירום ביוני 2024 - החלטה תמוהה מבחינה פוליטית בזמן שהמלחמה ממשיכה להתנהל - הובילו לצניחה בסקרים לנתון חד־ספרתי.

ביוני 2025 החליט איזנקוט לצאת לדרך חדשה ועצמאית. בתחילה הסקרים העניקו לו שבעה מנדטים בלבד, והציבור הישראלי ראה בנפתלי בנט אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו. אך ככל שעבר הזמן נסק בהדרגה מעמדו הפוליטי של איזנקוט, ונכון לתחילת ספטמבר הסקרים מראים שמפלגתו, ישר!, מובילה את המרוץ עם 25 מנדטים - ארבעה יותר מהליכוד. הנתונים הללו מזכירים מאוד את בחירות 2015, כשהרצוג הוביל על נתניהו בסקרים - אך כזכור, הבחירות הללו הסתיימו בתוצאה שונה לגמרי.

נסיקתו של איזנקוט למעמד של אלטרנטיבה שלטונית גורמת לרבים להרהר בשאלה אם סוף־סוף גנרל יצליח להביס את נתניהו. האחרון והיחיד שהצליח במשימה זו היה אהוד ברק, בבחירות 1999.

ובהקשר הזה: בעוד בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית המעבר מהפיקוד העליון של צה"ל לצמרת הפוליטית היה מהלך טבעי ונפוץ, כפי שעשו משה דיין, יצחק רבין ואהוד ברק - בשני העשורים האחרונים נראה שמעמדם הציבורי של אנשי הצבא, ובעיקר ההילה סביבם, אינם כפי שהיו בעבר. אמנם בכירי צה"ל הצטרפו למערכת הפוליטית, וביניהם משה יעלון, גבי אשכנזי וכמובן בני גנץ, אך ניסיונותיהם לכבוש את השלטון לא צלחו. הסיפור העצוב של גנץ, שממועמד לראשות הממשלה צנח אל מתחת לאחוז החסימה, ממחיש זאת יותר מכל.

לסיכום, תוצאות בחירות 2026 עשויות לסמל לא רק חילופי שלטון ואת תום עידן נתניהו, אלא גם את חזרתו של רמטכ"ל צה"ל לשעבר להנהגת המדינה לאחר כמעט שלושה עשורים. איזנקוט עשה דרך ארוכה במסע פוליטי קצר שעשוי להסתיים בהכתרתו לראש הממשלה, ואכן יש סקרים החוזים שהוא ירכיב את הממשלה הבאה. אך ההיסטוריה הפוליטית לימדה אותנו כי חשוב לחכות עד לתום ספירת קולות החיילים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר