מותר לבקר את ישראל, השאלה היא איפה

טעו יוצרי "נז"א" כשגייסו את דעת העולם נגדנו • חשבון הנפש צריך להיעשות אצלנו, בוועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את כל ההחלטות של הדרגים המדיניים והצבאיים

יובל אברהם ורחל שור | צילום: EPA

נזק אגבי (נז"א) הוא מושג ציני. מסוכן, בעיקר כשמדובר באנשים. אסור שאנשים יהיו נזק אגבי. לצערי, השימוש במושג נעשה על ידי אנשים בעלי כוח ושררה, שחושבים שמותר להם הכל.

לא ראיתי את הסרט "נז"א", ולא בטוח שאצפה בו, גם אם יתחילו הקרנות מסחריות בישראל. לא משום שאיני מעריכה את היכולות האמנותיות של היוצרים. זכייתם באוסקר על סרטם הקודם מעידה על היותם במאים ודוקומנטריסטים מוכשרים. לא אצפה בסרט לא משום שהנושא אינו חשוב וראוי לתחקור, אלא בגלל חד־הצדדיות שבו.

זו אינה פעם ראשונה שסופרים ויוצרים מתעדים את מוראות המלחמה. כולנו זוכרים את "שיח לוחמים", התיעוד של עמוס עוז יחד עם העורך אברהם שפירא, לאחר מלחמת ששת הימים. הם תיעדו את מה שעבר על החיילים במלחמה. חלקו הגדול של הספר נפסל על ידי הצנזורה. ב־2015 יצא סרטה התיעודי של הבמאית מור לושי, "שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים", שקיבלה גישה לסלילים המקוריים של עוז ושפירא. הסרט היה מטלטל כשנחשפנו לקולות החיילים, רובם קיבוצניקים, שהתוודו על פקודות שקיבלו ועל פעולות שנעשו וגבו מחיר דמים כבד.

אנחנו גם זוכרים את ספרו של דויד גרוסמן, "הזמן הצהוב", שנכתב ב־1987 ובחן את ההרס החברתי שגרמה השליטה הממושכת בשטחי יהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים. במשך כחודשיים שוטט בין הכפרים והיישובים וכתב ספרון, שתיעד את התסכול של הפלסטינים ואת תחילת הקנאות הדתית של המתנחלים ושל הפלסטינים. בספרו הוא חזה שהאלימות תתפרץ. האינתיפאדה הראשונה התפרצה כחצי שנה לאחר מכן. יש עוד דוגמאות, אבל רוב הסרטים התיעודיים, וגם העלילתיים, הופנו פנימה. דיברו אל הקהל בישראל, במטרה לפקוח את העיניים ולהאיר בזרקור ענק את מה שאנחנו מעדיפים לא לראות. אותם יוצרים ביקשו לטלטל אותנו ולגרום לנו לא לקבל כל מה שמאכילים אותנו. ובעיקר, הם לא פנו החוצה ולא מיהרו להשחיר את פני המדינה, שהם אוהבים, כדי לגרוף מחיאות כפיים.

טעו יוצרי "נז"א" כשגייסו את דעת העולם נגדנו. חשבון הנפש צריך להיעשות אצלנו ובינינו. חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את כל ההחלטות של הדרגים המדיניים והצבאיים. טועה שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שבפופוליסטיות קפץ על הגל והודיע שיפעל לשלילת אזרחותם של היוצרים. ראשית, זה לא בסמכותו. שנית, זו אינה בגידה. בגידה זה לקבל שיחת אזהרה שחמאס עומד לתקוף, ולא לעדכן את הגורמים הרלוונטיים. וזה גם טמטום, כי אם יגיע לבג"ץ ידרשו לראות פרוטוקולים ופקודות.

זה מטומטם כמו תביעה שהגיש הליכוד לוועדת הבחירות לכנסת, בדרישה לשלול את הזכות של הרשימה המשותפת ואת הרשימה של רע"מ מלהתמודד לכנסת. ח"כ עודד פורר, מישראל ביתנו, הגיש לוועדה תביעה לשלול את הזכות הזאת מעופר כסיף מהרשימה המשותפת. הליכוד ופורר, למעשה, רוצים להעלים מפה את הזכות המוקנית, על פי חוק, ליותר מ־20 אחוזים מאזרחי המדינה, לקבל ייצוג בכנסת. טמטום, כבר אמרנו?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...