"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיז"ה 2025: הציון נועד למערכת

התגובה לתוצאות אינה עוד רפורמה. צריך יותר השקעה במיומנויות יסוד, במורים, בהתערבות מוקדמת, בציפיות גבוהות ובהתמדה. וזה מחייב גם סבלנות לאומית

| עודכן:
0השמעה
יואב קיש בוועידה השנתית של "ישראל היום" , אורן בן חקון
יואב קיש בוועידה השנתית של "ישראל היום" | צילום: אורן בן חקון

אפשר להתווכח על פיז"ה. לדבר על המלחמה, על המגבלות של מבחנים בינלאומיים ועל המוטיבציה של בני 15 לגשת למבחן חסר השפעה. אבל קשה להתווכח עם התמונה המלאה: כמעט מחצית מהתלמידים בישראל לא מגיעים לרמת הבסיס במתמטיקה, וכארבעה מכל עשרה בקריאה ובמדעים. שיעור המצטיינים נשחק, ובקריאה נרשמה ירידה חריגה במיוחד.

פיז"ה 2025 הוא מבחן של המערכת שבנתה את תנאי הלמידה. ולכן השאלה החשובה אינה רק מה קרה לציון, אלא גם מה קרה בדרך אליו. בדוח מופיעים תלמידים שמאחרים, נעדרים, מתקשים להתרכז, משיבים בחופזה ומדווחים שבית הספר הוא בזבוז זמן. קל לקרוא זאת כסיפור על משמעת או על "הדור הזה", אבל אפשר לקרוא את הנתונים גם כעדות להיחלשות הקשר שבין תלמידים ללמידה. מערכת חינוך נמדדת גם ביכולתה לגרום לילדים להאמין ששווה להתאמץ כדי ללמוד.

כבר שנים אנחנו מוסיפים למערכת תוכניות, יעדים, פלטפורמות, רפורמות, חדשנות, דיגיטל, ועכשיו גם AI. אבל מתחת לכל אלה נשארות השאלות הבסיסיות: האם ילדים קוראים ומבינים? האם הם יודעים לכתוב, לחשוב מתמטית, לפתור בעיה ולהתמיד כשהיא קשה? והאם יש מולם מורים שיש להם התנאים והכלים ללמד היטב?

מערכת יכולה להיות עמוסה בחדשנות ועדיין לסבול ממחסור ביסודות. ככל שהעולם נעשה טכנולוגי יותר, כך היסודות נעשים חשובים יותר. הבינה המלאכותית יכולה לכתוב, לסכם ולפתור בתוך שניות, אבל כדי לדעת אם התשובה טובה צריך ידע. כדי לזהות טעות צריך להבין. כדי לשאול שאלה טובה צריך שפה. ה־AI לא מייתרת ידע - היא מגדילה את המחיר של היעדרה.

גם את נתוני הפערים צריך לקרוא בזהירות. בחלק מהמדדים הפער בין התלמידים החזקים לחלשים הצטמצם, אך לא משום שהחלשים התקדמו, אלא משום שהחזקים ירדו יותר. צמצום פערים באמצעות ירידה בהישגים אינו שוויון - הוא ירידה. מערכת חינוך טובה צריכה להבטיח לכל הילדים בסיס מוצק, ובמקביל לאפשר לכל אחד להגיע רחוק ככל האפשר.

ובתוך כל זה נמצאים המורים. אי אפשר לצפות לשיפור בהישגים בלי להשקיע באנשים שפוגשים את התלמידים מדי בוקר: בליווי, בהתפתחות מקצועית, בתנאי העבודה, באופק המקצועי ובמעמד המורה. אי אפשר לדרוש מהמורים להחזיק את מערכת החינוך בלי שמערכת החינוך תחזיק אותם.

לכן התגובה לתוצאות אינה עוד רפורמה. אולי דווקא פחות: פחות יעדים מתחלפים, פחות תוכניות קצרות טווח ופחות הכרזות על מהפכות. יותר השקעה במיומנויות יסוד, במורים, בהתערבות מוקדמת, בציפיות גבוהות ובהתמדה. וזה מחייב גם סבלנות לאומית.

פיז"ה אינו חזות הכל. המלחמה מחייבת זהירות בפרשנות של נתוני 2025, אבל לא פוטרת אותנו מהתבוננות. הסכנה אינה רק שניבהל מהנתונים, אלא גם שנעשה מהר עוד משהו במקום לעשות לאורך זמן את מה שבאמת נדרש. זה המבחן שפיז"ה 2025 מציב בפנינו. והפעם, התלמידים אינם היחידים שנבחנים.

ד"ר רותם אליהו היא מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומדריכה פדגוגית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר