"האדום של המפה": המאבק על הגליל כבר התחיל

המפה שחשפנו לאחרונה תחת הכותרת "כך נראה רצף טריטוריאלי" זכתה לתגובות מכל הקשת הפוליטית. מצד אחד, היו ששאלו איך ייתכן שצבענו ערים ערביות בישראל באותו צבע של ערים ערביות ביהודה ושומרון, ומצד שני היו שטענו שלא סימנו את כל נקודות ההתיישבות החדשות שהוקמו בשלוש השנים האחרונות. ובתווך, רבים טענו שזו המפה המפחידה ביותר שיכולנו לצייר.

האמת היא שפשוט הצגנו את המציאות. בדקנו יישוב אחר יישוב, וסימנו באדום כל מקום שבו יש רוב מובהק של הצבעה למפלגות ערביות המחזיקות בנרטיב פלסטיני ושואפות לסיום הכיבוש - לא "כיבוש" בית אל וקריית ארבע, אלא חיפה, עכו ובאר שבע - וששואפות למדינה אחת בין הירדן לים, והכוונה אינה למדינה יהודית.

כך, המפה מציגה רצף טריטוריאלי מובהק מסוריה ולבנון, דרך היישובים הערביים בצפון, ביהודה ושומרון והערים הערביות בוואדי ערה ובמרכז הארץ, הערים המעורבות, הבדואים בנגב ועד עזה ומצרים.

מעל כל הסוגיות הבוערות במדינת ישראל עומדת השאלה הגדולה שהמפה מציגה, באלף סימני קריאה: האם אנחנו על סף אובדן האחיזה והשליטה בארץ? האם יש עתיד לקיומנו כאן? האם אנחנו מוכנים להביט באדום של המפה ולהתמודד?

אחרי שנים של הכחשה, של הפקרת זירות התכנון לתפיסה פרוגרסיבית שיצרה נזק אדיר, הממשלה האחרונה הוכיחה שרצף טריטוריאלי ערבי עוין אינו גזירת גורל. השינוי התפיסתי ביהודה ושומרון הוא דרמטי בקנה מידה היסטורי, ואחרי שנים של הידרדרות לכיוון אחד, אנו רואים בלימה והסטת ההגה לכיוון של יציאה מקונספציות ושמירה על נכסי המולדת ועל הביטחון.

אחרי שנים שבהן זעקנו כי המדינה מאבדת בראש ובראשונה את אדמות הנגב, ובקו ישיר את שלטון החוק והמשילות - באה הממשלה הנוכחית והעזה להוביל שינוי אמיתי, ושוב הוכיחה שהמציאות הזו היא לא גזירת גורל, ושהמדרון החד־סטרי שמדינת ישראל גלשה בו יכול לקבל תפנית.

את השינוי הזה חייבים לשכפל גם לגליל - חבל ארץ עצום, שכל מי שפוסע בו מבין שאם לא נתעשת בהקדם נגיע לנקודת האל־חזור ונאבד את השטח. התוכנית שהוצגה לאחרונה על ידי שר האוצר סמוטריץ' מציבה לראשונה את הסוגיה על סדר היום לא רק כאמירה, אלא גם כתוכנית עבודה.

סמוטריץ' כבר הוכיח שזה אפשרי, עם מהפכה היסטורית ביהודה ושומרון, הקמת מינהלת ההתיישבות, השקעה חסרת תקדים בתשתיות, הקמת היישובים והחוות, קידום הסדר הקרקעות ועלייה מאסיבית באכיפה נגד בנייה לא חוקית.

אפשר להקים יישובים וחוות גם בגליל, לבלום תוכניות בינוי מופקרות שקודמו במגזר הערבי בשנים האחרונות, להגדיל את התשתיות ועוד.

אפשר להתווכח על הטרמינולוגיה - "לייהד" - אבל לא על המהות. איפה שאין התיישבות יהודית, אין משילות ואין מדינה. בינתיים, סמוטריץ' הוא הראשון שמציג תוכנית עבודה. בידיעה כי גורל הגליל יוכרע בשנים הקרובות, אנו מצפים מכל המפלגות להציב חזון ברור ותוכנית עבודה מפורטת שמבטיחה שמירה על האינטרס הלאומי.

הכותב הוא מנכ"ל תנועת רגבים ורס"ן במילואים