יותר כיף לכתוב טור דביק שמייחל לשנה הרבה יותר טובה, אבל המציאות מצביעה אחרת: שילוב של תהליכים ואירועים, חלקם גלובליים וחלקם מקומיים, מאיים להפוך את תשפ"ז לשנה של "סערה מושלמת", שבה יתלכדו כמה גורמים הצפויים להציב בפנינו אתגרים משמעותיים יותר מאלו שחווינו.
בזירה המקומית - חוסר יציבות פוליטית, החרפת המאבקים הפנימיים, התחזקות מגמת ההגירה השלילית ואתגרים ביטחוניים מתמשכים. ובעולם - הבינה המלאכותית, האקלים המשתגע, חוסר היציבות במערכת הבינלאומית והתחרות בין המעצמות.
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
וכתוצאה מאלו - המשך התגברות האנטישמיות, שמטבעה מוצאת את היהודים אשמים ברעות כולן. הלוואי ואימצא דובר שטויות.
נתחיל כאן: מעט אחרי החגים תתקיימנה בחירות. הסקרים מנבאים תיקו פוליטי. כמו שני מתגוששים בזירה, ה"גושים" הפוליטיים אוחזים זה בצווארו של זה ללא הכרעה. אם כך יהיה, נקבל שידור חוזר של שנות הבחירות 2020-2023 וחוסר יציבות מתמשך. זאת, לנוכח מציאות חברתית קיצונית יותר - רוב הישראלים מזהים את השסע החברתי כסיכון הכי גדול לישראל. המצב המחריף מביא יותר ישראלים, וביניהם מעמוד השדרה של הכלכלה והמשק, להגר.
גם בזירה הביטחונית הדברים מעורערים, ובכמה מובנים הם מחריפים. ישראל לא הכריעה את האויב באף חזית. צה"ל פרוס עד הקצה בלבנון, בעזה וביו"ש, ו"סבב" נוסף עם איראן מרחף מעלינו כאיום שיתממש שוב. הנטל הביטחוני על כוח האדם ועל הכלכלה הישראלית הוא עצום, כמעט חסר תקדים. וגם בזירת החוץ האופק מעונן: ערב השנה החדשה, בריטניה, שהיתה פעם בעלת ברית קרובה של ישראל, הטילה סנקציות חסרות תקדים על ישראל. אליה הצטרפו 11 מדינות אירופיות, וביניהן כאלו מרכזיות באיחוד.
גם בארה"ב מצבה של ישראל מידרדר: בשני הצדדים הפוליטיים יש הקצנה בטונים כלפי ישראל וכלפי היהודים. בבחירות האמצע ישראל היא כבר נושא מרכזי, שלא לטובתה, וככל שיתחמם המרוץ לנשיאות - המצב יורע. גם התמיכה הציבורית בישראל נמצאת בשפל היסטורי, ועל אלו נוספת האנטישמיות. באירופה אלו כבר חדשות ישנות.
אנטישמיות ושלילת ישראל, שהפכו להיות תזה אחת, מאיימות על הקיום היהודי בתפוצות, ובפרט בארה"ב, אבל הפכו להיות גם לאתגר של ביטחון לאומי לישראל, ואליהן מצטרפים אתגרים גלובליים שישפיעו על ישראל. האתגר הראשון הוא הבינה המלאכותית. מומחים רבים צופים שההתקדמות תהיה מהירה ממה שצפו, ולכן תשפיע על חיינו מהר יותר.
יש לכך גם השלכות חיוביות, אבל במובנים של שוק התעסוקה והכלכלה העולמי, יש סבירות גדולה שאנחנו צפויים למשבר חריף, כזה שיימשך לפחות עד שהכלכלה והמדינות יתארגנו מחדש בסביבה הזו. ישראל, שהכלכלה שלה מובלת על ידי המגזר הטכנולוגי, חשופה לכך במיוחד.
ומעל מרחף משבר האקלים, שלבדו לא היה משפיע באופן דרסטי על המערכת הבינלאומית, אבל כשהוא מצטרף לשאר האתגרים הוא יכול להיות משמעותי. כל אלו מחריפים את חוסר היציבות של המערכת הבינלאומית ואת התחרות בין המעצמות, שגם לה השלכות על ישראל.
חלק מהמגמות האלו חזקות מאיתנו, ולישראל יש השפעה מועטה עליהן. זה עדיין לא פוטר אותה מלהתייחס להשפעותיהן ולהתכונן אליהן. על חלק אחר מהן, אלו הנוגעות לישראל, יש לנו השפעה משמעותית. חלקן תוצאתיות למדיניות הממשלה, וחלקן נובעות מסיבות חיצוניות, אבל אנחנו עדיין יכולים לעשות יותר כדי לעמוד מולן. האתגרים שמזמנת לנו תשפ"ז עלולים להפוך לסערה מושלמת. אבל ככל שהם לא גזירת גורל - נוכל להמתיק את הגלולה בבחירות שאנחנו עושים ונעשה. ובכל זאת - שנה טובה!
ד"ר שוקי פרידמן הוא מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו