טאקר קרלסון הוא אחת הדמויות הגבלסיות ביותר בציבוריות האמריקנית ואחד האנטישמים המשפיעים בעולם. בשנים האחרונות תיאר את הציונות כ"רוע" והפיץ עלילות כגון: מדינת ישראל פוגעת במכוון בנוצרים, רוצה להרוס את אירופה עם משבר פליטים, ידעה מראש על הפיגוע במגדלי התאומים, ועוד.
גם אחרי שהאנטישמיות של קרלסון שברה שיאים, סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס מקיים איתו קשרים אישיים ומציג אותו כדמות לגיטימית שמגלמת "מחלוקת של דעות".
רק לפני כמה ימים הגן ואנס על קשר זה בתדרוך לעיתונאים: "טאקר הוא חבר שלי. אני לא מתכוון לשחק את המשחק שבו אני זורק חברים מתחת לגלגלים רק בגלל מחלוקות פוליטיות. הוא אמר כמה דברים על נשיא ארה"ב שהם פשוט לא נכונים... הוא היה תומך באל־סייד על פני מייק רוג'רס". ראוי לשים לב אילו עמדות ואנס לא ציין כעמדות שבמחלוקת (אף שהפגיעה של קרלסון ביחסי ארה"ב־ישראל הוזכרה בשאלה).
ועדיין, חלקים נרחבים מהימין הישראלי והיהודי מגינים על ואנס וטוענים שעמדתו כלפי ישראל "מורכבת", אבל שאי אפשר להאשים אותו באנטישמיות. כך, אחרי שנאם בכנס הקואליציה היהודית הרפובליקנית לפני כמה ימים, אחדים בקהל טענו כי סגן הנשיא השאיר רושם חיובי, ואחרים - שעמדתו מבלבלת ואמביוולנטית. וואנס, אכן, ציין גם כמה דברים שיהודים אוהבים לשמוע, כמו מסעותיו לישראל והחיבור שהרגיש לעם. אם כך, הוא בוודאי לא אנטישמי.
האנטישמיות של ג'יי.די ואנס
אך מהי, בעצם, אנטישמיות? תורת הגזע של היטלר והרצון להשמיד את כל היהודים, או משהו שיכול להיות מעט מורכב ומתון מזה? נראה שדווקא השואה, שהיתה אמורה ללמד את היהודים זהירות, טשטשה את חושיהם. האנטישמיות הפכה מילה נרדפת ל"שנאה גזעית, שורשית ורצחנית", תוך השכחה שלשנאת יהודים, כמו לכל שנאה, פנים רבות ומגוונות.
האנטישמיות לא חייבת להיות שנאה אישית וגם לא אידיאולוגיה שיטתית כנגד היהודים; לא כל אנטישמי חייב לשנוא יהודים בכל ליבו או לסרב להגיד עליהם ולו מילה טובה אחת. אפשר גם פשוט לשתף פעולה עם אנשים אנטישמים ועם שיח אנטישמי ולתת להם לגיטימציה וכוחות לצמוח.
כזאת היא האנטישמיות של ג'יי.די ואנס: למשל, בזמן המערכה מול איראן הוא האשים את ישראל בכישלונות במשא ומתן מול איראן, ובדעת הקהל השלילית כלפיו; רמז (בבוטות) שישראל מפעילה את נשיאי ארה"ב; הגן בשיטתיות על אנטישמים נוספים כמו מרג'ורי טיילור גרין, ותקף את מי שהתנגדו ללגיטימציה שהם מקבלים; הדהד את הקונספירציה שאפשטיין היה מקושר לגורמי מודיעין ישראליים; וביום השואה הבינלאומי נמנע בהצהרתו מלהזכיר את המילה "יהודים" או שנרצחו 6 מיליון יהודים - בדיוק כמו ה־BBC.
כל אחת מהדוגמאות בפני עצמה אינה משמעותית מאוד. אולם כאשר מסתכלים על המכלול רואים אדם שאינו רק "ביקורתי כלפי ישראל", אלא לא מהסס לקדם את הכוחות אשר רוצים להפוך את ארה"ב למדינה עוינת כלפי מדינת ישראל והיהודים, ולהיות שותף לרטוריקה ולעולם המושגים שלהם. ליהדות ארה"ב או למדינת ישראל לא יעזור להתכחש לכך, בעיקר אם ואנס יהפוך לנשיא ארה"ב.
דווקא השואה, שהיתה אמורה ללמד את היהודים זהירות, טשטשה את חושיהם. האנטישמיות הפכה מילה נרדפת ל"שנאה גזעית, שורשית ורצחנית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו