מערכת הבחירות של 2022 סימלה היטב מדוע אסור לנו להספיד את נתניהו, שרבים חשבו כי הקריירה הפוליטית שלו הגיעה אל סיומה לאחר בחירות 2021, שתוצאותיה הראו שהפלונטר הפוליטי רחוק מסיום.
מצד אחד, נתניהו לא היה יכול להקים ממשלה ללא תמיכתם של בנט וסער, שכבר הצהירו במהלך קמפיין הבחירות כי מטרתם היא להביא לסיום שלטונו. אופציה אחרת היתה להקים ממשלת ימין בתמיכת רע"מ בראשות מנסור עבאס, שירדה מסדר היום בשל התנגדותו של סמוטריץ'.
מנגד, בגוש המרכז־שמאל, יחד עם ליברמן וסער, שמנה 51 מנדטים, הבינו כי הדרך היחידה להקים ממשלה שתביא לסיום כהונת נתניהו כרוכה בפשרות כואבות ובחיבורים בלתי אפשריים, כגון שימינה ורע"מ יישבו יחד. לפיד, שהיה נחוש להביא להפלת נתניהו, הציע לבנט להקים ממשלת אחדות ולהיות ראשון ברוטציה על ראשות הממשלה.
במקביל, חלה הסלמה במצב הביטחוני בירושלים על רקע צום הרמדאן, לאחר שבאפריל פרצו במזרח העיר התפרעויות של ערבים נגד עוברי אורח יהודים, ובמאי החל חמאס לשגר רקטות לעבר בירת ישראל. זה היה אות הפתיחה למבצע שומר החומות, שנמשך 11 יום ושבמהלכו שוגרו לישראל 4,300 רקטות שהרגו 12 ישראלים.
צה"ל היכה קשות את ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה, ובמקביל היו גם מהומות של ערבים נגד יהודים בערים המעורבות בתוך ישראל. בעקבות המבצע נסוג בנט מהקמת ממשלה ברוטציה עם לפיד, אולם זמן קצר לאחר סיומו שכח בנט את הבטחתו הפומבית שלא להצטרף לממשלה בראשות לפיד, ומבחינתו העיקר היה למנוע בחירות חמישיות - דבר שהוביל לתשובתו החיובית ללפיד.
כבר מתחילת כהונתה התקשתה ממשלת בנט־לפיד למשול כראוי בגלל המחלוקות בקואליציה. האתגר המרכזי של הקואליציה היה השותפות עם רע"מ, שאיימה פעם אחר פעם לפרוש מהקואליציה אם לא יתקבלו דרישותיה - שהיו בניגוד גמור לדעתו של הזרם המרכזי של החברה הישראלית, כגון התנגדותה לנטיעות ט"ו בשבט בנגב. בנושא אחד יכלה הממשלה להתנחם, כשלראשונה זה שלוש שנים עלה בידיה להעביר תקציב מדינה.
בעוד ביולי 2021 הראו הסקרים שמפלגות הקואליציה עומדות יחד על 63 מנדטים, ככל שעבר הזמן כך היא איבדה את קרנה בעיני הציבור הישראלי. במאי 2022, לאחר גל הטרור הפלסטיני שבו נרצחו 18 ישראלים, קואליציית בנט־לפיד כבר עמדה על 55 מנדטים בלבד, בעוד גוש נתניהו התחזק ל־59 ולמעשה החזיר לחיקו כמעט את כל קולות מצביעי הימין. משראו שממשלתם עומדת ליפול בהצעה לפיזור הכנסת שהניחה האופוזיציה, באמצע יוני החליטו בנט ולפיד לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות, בפעם החמישית בתקופה של שלוש שנים וחצי, וסיכמו על כניסתו של לפיד לתפקיד ראש הממשלה.
בתחילת קמפיין הבחירות המצב בגוש המרכז־שמאל היה מאוד לא יציב, ולפחות שש מפלגות היו קרובות לאחוז החסימה. אולם בעוד גנץ וסער איחדו את מפלגותיהן ל"מחנה הממלכתי", שאליו הצטרף גם איזנקוט, סירבה יו"ר העבודה מרב מיכאלי להתאחד עם מרצ, ונוסף על כך פרשה בל"ד מהרשימה המשותפת. פיצולים אלו שיחקו לידיו של גוש נתניהו שזכה בניצחון גדול של 64 מנדטים, לאחר שמרצ ובל"ד נותרו מחוץ לכנסת ובכך מנעו תיקו בין הגושים.
לסיכום, לצד הקאמבק המדהים של נתניהו בדרך לכהונה שישית בתפקיד ראש הממשלה, בחירות 2022 המחישו עד כמה התנהלות לא אחראית של פוליטיקאים עמוסים באגו מובילה לזריקת קולות לפח. האם גם בבחירות 2026 יצליח נתניהו לנצח כנגד מרבית הסקרים שחוזים לו הפסד, או שיהיו אלו פוליטיקאים מימין שיתנהלו בחוסר אחריות ויביאו להפסד בבחירות? את התשובה נדע בבוקר 28 באוקטובר.
ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה, מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו