סכנה בפתח: על ישראל להיערך למצב של מלחמה פיננסית נגדה

במשך שני עשורים בנתה ארה"ב מכונת לוחמה פיננסית רבת־עוצמה כדי לשתק את איראן. באופן אירוני, חלקים מאותה מכונה נבנים כעת נגד ישראל, אצל בעלות בריתה הקרובות ביותר של וושינגטון.

המודל שהופעל נגד איראן היה הרסני משום שפעל כחבל שהולך ומתהדק: תחילה מבססים את התשתית המשפטית, אחר כך הופכים אותה לבינלאומית, מטילים סנקציות על יחידים, מרחיבים אותן לחברות ולמגזרים שלמים, ולבסוף פוגעים בתשתית הפיננסית עצמה.

בפברואר 2024 חתם הנשיא דאז ביידן על צו, המאפשר להטיל סנקציות על מתיישבים. טראמפ ביטל אותו, אך התקדים נשאר

הסנקציות התניעו את התהליך - אבל את הנזק האמיתי גרמו הבנקים והמשקיעים, שמחשש להיפגע מזעמה של וושינגטון, הרחיקו לכת הרבה מעבר למה שהחוק האמריקני חייב. איראן הפכה לרעילה מבחינה עסקית.

ישראל ערוכה לטילים, לכטב"מים, לטרור ולמתקפות סייבר, אבל עליה להיערך כבר עכשיו גם לנשק מסוג אחר: הדולר האמריקני. מי שסבורים שתרחיש כזה הוא מופרך - כדאי שיחשבו שוב.

התקדים כבר קיים

בפברואר 2024 חתם הנשיא ג'ו ביידן על צו נשיאותי 14115, שהכריז כי חוסר היציבות ביהודה ושומרון מהווה מצב חירום לאומי עבור ארה"ב, וכי אפשר להטיל סנקציות על מתיישבים ישראלים ועל גופים הקשורים אליהם. יהיו אשר יהיו הדעות על האנשים שנכללו ברשימת הסנקציות - התקדים נוצר: מכוח מצב חירום, ארה"ב הפעילה משטר סנקציות נגד אזרחיה של בעלת ברית דמוקרטית קרובה.

אמנם טראמפ ביטל את הצו מייד עם שובו לבית הלבן, אבל התקדים עצמו לא ניתן למחיקה: הצו נכתב ויושם, ובעלות הברית של ארה"ב כבר הצטרפו למהלך.

נותרו כשנתיים עד הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב כדי להעמיק את האינטגרציה הכלכלית שיכולה להרתיע מפני מערכה כזאת

בתוך 72 שעות מהכרזת הסנקציות, מוסדות פיננסיים בישראל החלו להגביל את חשבונותיהם של מי שנכללו ברשימה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחה, אך בנק ישראל סירב לסגת, והזהיר כי התעלמות מהסנקציות האמריקניות עלולה לסכן את גישת הבנקים הישראליים למערכת הפיננסית הבינלאומית. זו היתה המחשה לעוצמת המנוף שנמצא בידי ארה"ב, אפילו בתוך ישראל.

דעת הקהל קובעת

עכשיו דמיינו לא קומץ אנשים - אלא 200 מטרות, ובהן חברות ובנקים ישראליים. רשימת המטרות כבר נבנית. מאגר מידע של האו"ם מונה 158 חברות מ־11 מדינות המעורבות בפעילות הקשורה להתנחלויות: בנקאות, בנייה, תקשורת, אנרגיה, תחבורה וטכנולוגיה.

גם חומת המגן הפוליטית של ישראל נשחקת. פוליטיקאים אמריקנים בולטים חשים חופשיים יותר לנקוט עמדות נוקשות יותר. אחרי עשורים של יתרון ישראלי גדול, סקרים מראים כעת כי יותר אמריקנים מזדהים עם הפלסטינים. וזו אינה תופעה דמוקרטית בלבד: 57% מהרפובליקנים מתחת לגיל 50 מחזיקים בעמדה שלילית כלפי ישראל. הנתונים האלה צריכים להדאיג את ישראל וידידיה - הרי דעת הקהל קובעת מדיניות, בסופו של דבר.

ספירלה מסוכנת

עכשיו דלגו קדימה, לינואר 2029: נשיא עוין לישראל נכנס לבית הלבן. ארה"ב מפסיקה לחסום מהלכים נגד ישראל באו"ם. הסנקציות האירופיות מתרחבות, וצו הסנקציות של ממשל ביידן חוזר, מורחב ומעוגן בחקיקה - ממתיישבים אלימים ועד לחברות הפועלות ביהודה ושומרון.

את השאר יעשה וול־סטריט. מבחינת הבנקים, הם יתרחקו מכל סיכון. ציות־היתר של הגופים הפיננסיים הוא לעיתים יותר הרסני מהסנקציות עצמן. בשלב האחרון, ההבחנה בין שני צידי הקו עלולה להימחק, והצעדים נגד ממשלת ישראל וליבת המשק יורחבו. ישראל חשופה באופן מיוחד, שכן היא תלויה בהון בינלאומי. ההייטק מהווה 58% מהיצוא, וכ־70% מהשקעות ההון סיכון מגיעות ממשקיעים זרים.

דבר מכל זה אינו גזירת גורל, לישראל עדיין יש זמן להיערך - אבל היא חייבת להתחיל עכשיו. ירושלים צריכה להעמיד לדין בנחישות את מבצעי מעשי האלימות, ובכך לשלול מיריביה את אחת העילות החזקות ביותר להטלת סנקציות. עליה לבצע מבחני עמידות לבנקים ולחברות הגדולות במשק מול תרחיש של גל סנקציות עתידי, ולמפות את נקודות התורפה שלה. יש צורך בצוות בין־משרדי כלכלי־ביטחוני קבוע, וכן במעורבות של המגזר הפרטי, שיערוך "משחקי מלחמה פיננסיים", יעקוב אחר איומים ויכין צעדי נגד.

נדרש שינוי

במישור הדיפלומטי, על ישראל לעשות את ההבחנה בין ביקורת לגיטימית על מדיניותה לבין צעדים פיננסיים שנועדו לשתק את כלכלתה. עליה להעמיק את קשריה עם מושלים בארה"ב ועם מוסדות פיננסיים, שהחלטותיהם עשויות להיות מכריעות אם האקלים בוושינגטון ישתנה. במקביל, על ירושלים לפזר את סיכוניה ולהרחיב את קשריה עם שווקים נוספים. וחשוב מכל - ישראל וארה"ב צריכות להעמיק את השילוב הצבאי, הטכנולוגי, המודיעיני והכלכלי ביניהן, עד כדי כך שפגיעה פיננסית בישראל תהיה יקרה גם עבור וושינגטון.

ירושלים צריכה להעמיד לדין בנחישות את מבצעי מעשי האלימות, ובכך לשלול מיריביה את אחת העילות החזקות ביותר לסנקציות

הפוליטיקה הפנימית של ישראל תשפיע על יכולתה לנהל את המאבק הזה. כאמריקני, אין זה מתפקידי לומר לישראלים כיצד להצביע, אבל כמי שפועל להגנת ישראל בוושינגטון, חשוב לי להבהיר את ההשלכות: אם הקואליציה הנוכחית תחזור לשלטון ללא שינוי במדיניותה ובהתנהלותה, יהיה קשה הרבה יותר להגן על ישראל מפני מערכה של לוחמה פיננסית. ידידיה לא יכולים לפצות לנצח על החלטות שמתקבלות בירושלים ושוחקות את התמיכה הבינלאומית בה. הישראלים צריכים להביא בחשבון את המציאות האסטרטגית הזאת בדיון הציבורי שלהם, יהיו אשר יהיו המסקנות הפוליטיות שאליהן יגיעו.

התסריט למלחמה פיננסית נגד ישראל כבר קיים - אבל התוצאה עדיין לא נכתבה. נותרו כשנתיים, עד הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב, כדי לצמצם את נקודות התורפה של ישראל, לחזק את בריתותיה ולהעמיק את האינטגרציה הכלכלית שיכולה להרתיע מפני מערכה כזאת, או לבלום אותה אם ההרתעה תיכשל. השאלה אינה רק מי יחזיק בעט בוושינגטון ב־2029, אלא גם מה תעשה ישראל מעכשיו ועד אז כדי לוודא שהעט הזה לעולם לא ישמש נגדה.

מארק דובוביץ הוא מנכ"ל הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD). היה מאדריכלי הסנקציות האמריקניות על איראן