ווֹלְיוּם הַתִּקְווֹת

בָּאֹפֶק כְּבָר קְרֵבִים חַגֵּי תִּשְׁרֵי עַל הַגַּלִּים

צְחוֹרִים כְּמִפְרָשִׂים בֵּין מִמְטְרֵי שָׁרָב.

סֶפְּטֶמְבֶּר מְנַעֵר אֶת הַצְּלָלִים וְהַכְּלָלִים

מוֹלִיד שׁוּב אֶת עַצְמוֹ וּקְצָת רוֹעֵד עַכְשָׁו.

בְּקַנְיוֹנִים חֲגִיגִיִּים עוֹרְמִים הַזַּבָּנִים

הָרִים שֶׁל מַתָּנוֹת הָעֲטוּפוֹת לָבָן

אֲבָל גַּם הֵם יוֹדְעִים, וַדָּאִי יוֹדְעִים גַּם הַקּוֹנִים

שֶׁהַתְּשׁוּרָה הָאֲמִתִּית אֵינֶנָּה כָּאן.

עִם שַׁחַר שׁוּב נוֹקְשִׁים עַל הַדְּלָתוֹת הַשַּׁמָּשִׁים

וּמְעִירִים אוֹמְרֵי סְלִיחוֹת בְּלִי הֲנָחָה

הֵם שׁוּב פּוֹסְחִים עַל הַפְּתָחִים וְעַל הָאֲנָשִׁים

שֶׁבֶּאֱמֶת צְרִיכִים מִזְּמַן לוֹמַר סְלִיחָה.

שָׁנָה שׁוּב מִתְחַלֶּפֶת בִּזְמַנָּהּ, בְּעוֹנָתָהּ

אֲבָל תְּחוּשָׁה פְּנִימִית עוֹלָה וּמִתְהַוָּה

שֶׁמִּישֶׁהִי נִשְׁכַּחַת שׁוּב תִּנְבֹּט בְּנִשְׁמָתָהּ

וּתְלַבְלֵב כְּמוֹ פַּעַם - זוֹהִי הַתִּקְוָה.

נָכוֹן, כְּבָר אֵין שָׁנוֹת טוֹבוֹת, רַק וַוטְסְאַפּ וּבִינָה

הַכֹּל פֹּה הִשְׁתַּנָּה, גַּם ווֹלְיוּם הַתִּקְווֹת

אָז מָה כְּבָר נְאַחֵל פֹּה לְעַצְמֵנוּ הַשָּׁנָה:

שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ בָּרִיא, בְּלִי שׁוּם זְנָבוֹת.