"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חינוך אמיתי לא בוחר בין עולמות – הוא מחזיק אותם יחד

מתוך מסע של תשע שנים, ממבנה ריק ועד מוסד שוקק תלמידים, נולד חזון שמבקש לשלב בין תורה, מקצוע וזהות חרדית לבין השתלבות בחברה הישראלית – ולראות קודם כול את האדם ואת הפוטנציאל שבו

0השמעה
כיתה בחינוך החרדי (למצולמים אין קשר לכתבה) ,  אורן בן חקון
כיתה בחינוך החרדי (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: אורן בן חקון

לפני תשע שנים הגעתי לסיור במבנה ריק וישן. הסתובבתי בו עם נציגים ממשרד העבודה ומרשת חינוך עתיד, ואמרתי בקול: "איפה ייכנסו פה כולם?". הם הסתכלו עלי בפליאה ולא הבינו על מה אני מדבר. בזמן שהם ציפו לעשרות בודדות של תלמידים - אני ראיתי בעיני רוחי מאות.

ללא קרדיט

מאז המבנה הפך לבית ספר מפואר, שוקק תלמידים. על הקירות הריקים מתנוסס בגאווה מיצג של גדולי הרבנים בישראל, לצד תמונות של פניהם המאירות של בוגרי מחזורי הישיבה, שלצד לימודי קודש סיימו בהצלחה גם לימודי בגרות ומקצוע. אך השינוי האמיתי הוא הרבה מעבר לקירות - בחיים של מי שלמדו ולומדים כאן.

כשהתלמידים הללו מגיעים אלינו לראשונה, גם להם קשה לפעמים לראות את תמונת העתיד שאני ראיתי אז. בעיניים שלהם אני פוגש שוב ושוב את אותה שאלה: "לאן אני שייך?". הם לא לגמרי חלק מהמסגרת החרדית שבה גדלו, אבל גם לא מוצאים את עצמם בחברה הכללית. המקום הזה של "בין לבין" עלול להפוך אותם לשקופים, חסרי אמון בעצמם ובמערכת. אדם שקוף לעולם לא יוכל להיות חלק אמיתי מחברה או מקהילה, ולכן ברור שרק אם יהיה להם מקום שרואה אותם באמת - הם יהיו בעלי כוח של ממש ויעניקו תרומה משמעותית לחברה שלנו.

ישיבה (מצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: יוסי זליגר

לכן יצרנו מודל הוליסטי, שמבין לעומק את המכשולים והצרכים הייחודיים שלהם ונותן להם מענה כולל. המודל מתחיל מישיבה תיכונית חרדית (בית ספר תיכון שמשלב לימודי קודש עם לימודים כלליים), המאפשרת השלמת פערים לימודיים לצד מצוינות אקדמית, ומעניקה מעטפת רגשית שמחזירה אמון וביטחון עצמי. המשך המודל הוא בישיבת הסדר חרדית לכיתות י"ג-י"ד, המעניקה זמן ובשלות לקראת השתלבות עתידית בצה"ל בפרט, ובחברה הישראלית בכלל.

זהו מודל של גם וגם: תורה ומקצוע, זהות חרדית חזקה והשתלבות בחברה הישראלית. זה לא רק פתרון חינוכי, אלא גם הצהרה על איך יכולה להיראות חברה ישראלית שמאמינה בשילוב במקום בהדרה, תוך כדי שמירה על הכבוד ההדדי של כל חבריה.

כשהתלמידים פוגשים מקום כזה, מתרחשים שינויים עמוקים: נערים שהגיעו בלי לדעת אנגלית בסיסית או בלי לשלוט בארבע פעולות חשבון - מסיימים עם תעודת בגרות איכותית. רובם ממשיכים ללימודי הנדסאות, ובהמשך לשירות צבאי משמעותי ולאקדמיה. ובעיקר - הם זוכים מחדש בתחושת שייכות ומקום בחברה.

לומדי תורה בישיבה | צילום: אורן בן חקון

החזון שמוביל אותי מאז אותו יום ראשון באותו מבנה ישן הוא פשוט, אך עמוק: חינוך אמיתי לא נועד לבחור בין עולמות, אלא להחזיק אותם יחד ולבנות לתלמידים עתיד שלם. זהו חזון שאפשר ליישם בכל מגזר אם רק נבחר לראות את האדם לפני התיוג, את הפוטנציאל לפני הפחד.

ואולי זהו חשבון הנפש האמיתי של השנה החדשה: לשאול את עצמנו לא רק מה אנחנו רוצים להיות, אלא גם איך אנחנו יכולים להיות חלק מהעתיד של מישהו אחר. כי חברה שבוחרת לראות, להאמין ולשלב - בונה לעצמה עתיד חזק יותר.

הרב ענתבי הוא מנהל הישיבה התיכונית וישיבת ההסדר "אור העתיד". זוכה פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו בנושא קידום שוויון הזדמנויות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר