בחירות ראשונות אחרי שהעולם שלנו התהפך - תשקיעו. שבו עם גוגל ותחקרו היטב: מי התנהל עד הטבח בצורה מפוכחת וחשב שזה יכול לקרות, מי עשה הכל אחרי שזה קרה כדי שלעולם לא עוד. לבחירות הקרובות, אל תהיו גנרלים - תהיו תצפיתניות.
כל השבוע מתנגן לי בראש השיר הזה, בפרפרזה: "מפלגות קטנות, מישהו שלח לי מפלגות קטנות. רסיסים של כוונה, עיגולים של אמונה, מפלגות קטנות. כמו הכוח לקבל את מה שאין, את מה שיש. מה עוד אפשר כבר לבקש?". שהן יהיו גדולות יותר. כי איך זה יכול להיות שנשבענו אחרי 7 באוקטובר שמה שהיה לא יהיה - והנה, אנחנו בדיוק באותו מקום?
הפרוטוקולים של זקני אוקטובר
כן, אנחנו בדיוק באותו מקום. איך אני יודעת את זה? כי מנהיגי המפלגות הגדולות הם שהובילו אותנו אל התהום העמוקה ביותר שבה היינו מאז קמה המדינה, ואף אחד מהם לא מסוגל להגיד איפה הוא טעה ואיך הוא קשור לכך. לא הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, שהאמין בכלכלת עזה כהסחת דעת, ובטח ובטח לא רה"מ בנימין נתניהו. גם ראשי המפלגות היחסית גדולות האחרות נמנעים מלהציע פתרונות אופרטיביים, ומלומר בפשטות - כשעשיתי את המהלכים האלה, טעיתי. אז למה אנחנו, האזרחים, מצביעים להם שוב?
אף אחד לא הקשיב לאמת של התצפיתניות, הן היו כמו סיעה קטנה מול הגנרלים הגדולים. אם היתה להן מפלגה ערב 7 באוקטובר, היא לא היתה עוברת את אחוז החסימה. היו אומרים שחבל לבזבז עליהן את הקול, כי ממילא אי אפשר ליישם מה שהן מציעות
העיסוק בפרוטוקולים של 7 באוקטובר, מנהיג יקר (וב"ב), אינו רלוונטי, אלא מה עשית מאז. גיא מרוז ניסח זאת השבוע בצורה פשוטה ב"הפטריוטים", כששאל: "אם הסכמי אוסלו כל כך גרועים, למה לא ביטלתם אותם?".
ועדת החקירה האמיתית צריכה לקום על מה שקרה כאן מאז 8 באוקטובר. הניסיון להסיט את הדיון אל מה שקרה באותו שמיני עצרת הוא ספין גאוני, אבל מאכזב. זו הדרך הבטוחה להתעלם מכך שבסוף השבוע הזה ממשלת ישראל שחררה חמישה מחבלים לבנונים תוך כדי משא ומתן, סתם בשביל רצון טוב, והבליגה על עוד עפיפוני נפץ תוך כדי שיקום חמאס.
לבלבל את הצופים
ומה תספר לכם אשת ראש הממשלה - שבכל יום נכנסות סחורות לעזה כדי לשקם את האוכלוסייה? ומה יספר לכם יאיר גולן - שאין הבדל אידיאולוגי אמיתי בינו לבין נתניהו? ומה יתרום לדיון איזנקוט? ובנט? כולם מעדיפים להסתיר את העובדות (והסחורות) היבשות, שמתנגשות עם המוסר האנושי: בכל יום נכנסות לעזה 134 משאיות מזון, 64 משאיות של מוצרי מזון וכלי בית, 16 משאיות עמוסות תרופות וציוד רפואי ובריאותי, 11 משאיות הנושאות דלקים - סולר, גז ובנזין - ושלוש משאיות עם מזון לבעלי חיים וזרעים. יש גם חומרי ניקוי, תוספי תזונה - מה שתרצו. זוכרים איך הזדעזענו למראה העיר התחתית שבנו העזתים, כשגילינו שבסיוע שהם קיבלו מהעולם הם השתמשו כדי לחפור מנהרות ולבנות פצצות? ברור לכם שזה קורה שוב, כן?
הסכנה הכי גדולה בתיאוריית הקונספירציה שהפיצה השבוע אשת ראש הממשלה, היא שעצם השיח הזה הוא המשך של אותה קונספציה שדרדרה אותנו ביגון שאולה. למחנה היריב אין פתרונות מדיניים? אין פתרונות ביטחוניים? הוא חי על חרצובות לשונו? בסדר. תנסי להגיד מה את כן מציעה. תצילי אותנו מהשנאה. תני לאב השכול איל וולדמן לסגור איתם חשבון - הוא עשה את זה מדויק מאוד בעדות שמסר לעמרי אסנהיים בערוץ 13, כולל הדרישה לשים את רונן בר ואת הרצי הלוי בכלא (חובת צפייה אם פספסתם את הראיון הזה, ובכלל מדובר בתוכנית מצוינת).
כשאת בוחרת, שלוש שנים ואלפי חללים אחרי 7 באוקטובר, לעסוק בזה שבנימין לא ידע (הוא לא ידע?!) - את בעצם רומזת ששום דבר לא השתנה, שאין משילות בסיסית, ושכדאי שנתפוס מחסה.
בין קונספירציה לקונספציה
העיסוק האובססיבי בקונספירציה מרחיק אותנו מהמהות. שואת העוטף לא התרחשה כי מישהו היה מלובש ב־6:34 ומישהו אחר לא. גם אם לא דיווחו בזמן - וזה חמור - אין לדבר השפעה על נסיבות האירוע. שואת 7 באוקטובר התרחשה בגלל פער עצום ורב־שנים בתודעה הישראלית.
כולנו שותפים להדחקה הזאת. מעטים בפוליטיקה הישראלית התריעו מראש, ודווקא לא כאלה שנשאו אז משרות בכירות - יש תיעוד של אורית סטרוק ושל אביגדור ליברמן, שדפקו על השולחן כשהפוליטיקאים הגדולים המשיכו בשלהם.
מעניין שרק חיילים זוטרים התריעו שהמציאות שונה מתרחישי הבכירים - והגנרלים לגלגו. אם לתצפיתניות היתה מפלגה, היא לא היתה עוברת את אחוז החסימה. פרשנים היו מסבירים שאין להן סיכוי לעבור ושחבל לבזבז את הקול שלנו. שגם אם הן צודקות, אי אפשר ליישם את הרעיונות שלהן. החיים הם פשרה, אתם יודעים, לא צדק. באמת? מישהו פה מוכן להתפשר על עוד 7 באוקטובר?
בעולם מתוקן, היינו מפחדים להצביע למפלגות גדולות שלא סופרות אזרחים קטנים - ולא למפלגות קטנות שמאמצות אמת גדולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו