"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקולות האבודים: אחוז החסימה הוא רולטה - וכולם משלמים

בהולנד אין אחוז חסימה, ויש יציבות שלטונית. בגרמניה, שנושאת על גבה את טראומת ויימאר, פסק בית המשפט שסעיף חמשת האחוזים מפר את חוק היסוד

| עודכן:
0השמעה
אחד הצביע לעצמו, ומצאנו גם מי שמצביע לבורא עולם. הקלפי בגבעתיים , נעמה שטרן
מערכת שמצילה אותך בטעות היא לא מערכת, היא מכונת מזל | צילום: נעמה שטרן

ב־9 באפריל 2019 חסרו למפלגת הימין החדש 1,503 מצביעים. 1,503 אנשים. כמו הבדיחה על אוהדי מכבי פ״ת. 138,598 ישראלים טרחו, נסעו, עמדו בתור והכניסו פתק - ומדינת ישראל אמרה להם באדיבות: תודה, לא נחוץ.

זוכרים את הלילה ההוא? קולות החיילים נספרו, הימין החדש נכנס עם ארבעה ואז יצא. בנט ושקד דרשו ספירה חוזרת, רמזו לאי־סדרים, והודיעו ש"אנחנו ממשיכים להיאבק". סמוטריץ' הצטרף. שני מבוגרים אחראים, מחפשים קולות על הרצפה. מובן שבדיעבד, משהתברר שבנט מכר את קולות מצביעיו לשמאל, הרי שרובם המכריע של אותם 138,598 היו צריכים לשלוח לוועדת הבחירות זר פרחים. אך בזמן אמת כולם בכו עליהם. זו בדיוק הנקודה.

מערכת שמצילה אותך בטעות היא לא מערכת, היא מכונת מזל. היא לא עצרה את בנט, רק דחתה אותו בשנתיים - ובדרך שרפה 366,016 קולות, כ־330 אלף מימין למרכז, וייצרה תיקו 60-60 ועוד שלוש מערכות בחירות.

תיבת קלפי. ב־2022 חסרו למרצ 4,062 קולות | צילום: לירון מולדובן

עד 1992 אחוז החסימה עמד על אחוז אחד. אחר כך אחוז וחצי. ב־2004 שניים. במארס 2014 קפצנו ל־3.25. כל העלאה שווקה בצורה דומה יחסית: משילות, יציבות וכו׳. מאז אותה העלאה קיימנו שש מערכות בחירות. משהו כאן לא עובד לפי הברושור.

ואם כבר בומרנגים: ההעלאה של 2014 באדיבות ליברמן כוונה בין השאר נגד המפלגות הערביות. אלה מצידן התאחדו כדי להפוך לסיעה השלישית בגודלה. רצו לחסום ארבעה, ייצרו 13. רבבות ערבים שלא בדיוק תומכים בטיבי ובחבורתו הצביעו בלית ברירה או שבכלל לא.

נשנן: אחוז החסימה איננו כלי אידיאולוגי, אלא רולטה. ב־2015 היא בלעה את יחד של אלי ישי, ב־2019 את הימין החדש, את זהות ואת גשר.

גם השמאל שילם

לא רק הימין חטף: ב־2022 חסרו למרצ 4,062 קולות. עם בל"ד? 417,400 קולות אבודים, 8.76 אחוז, שיא. ב־2022 מנדט עלה כ־40 אלף קולות, והכניסה לכנסת כ־155 אלף. מפלגה שהרוויחה ביושר שלושה מנדטים - שזה המון! - מקבלת אפס. שיטה? הימור. ובעולם? בהולנד אין אחוז חסימה בכלל, ובכל זאת נרשמה שם יציבות שלטונית כמעט 14 שנים. בגרמניה, שנושאת על גבה את טראומת ויימאר, פסק בית המשפט החוקתי ביולי 2024 שסעיף חמשת האחוזים בנוסחו הנוכחי מפר את חוק היסוד.

ועכשיו עופר וינטר, שישרוף קולות משני הכיוונים בבת אחת: סקר אחד מכניס אותו לכנסת, אחר משאיר אותו בחוץ ומפיל בדרך את הציונות הדתית ל־2.6 אחוז. וינטר לבדו ראוי, אך רוב חברי רשימתו התבטאו נגד הרפורמה, ואי אפשר להסתיר או להסוות את זה. הבעיה השנייה? אי אפשר להצביע רק לווינטר או לערן בן־ארי. התוצאה החד־משמעית, שנשענת על כמעט כל מערכות הבחירות האחרונות, היא שמאות אלפי קולות ימין ילכו לפח בגלל הרבה כוונות טובות וקרוב לאפס היתכנות מעשית.

עופר וינטר ויוסף חדאד בערב השקת המפלגה "עמך ישראל" | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אחוז החסימה בישראל חייב לרדת. אבל עד אז? בעוד חודשיים, ב־27 באוקטובר, נחזור לקלפי. תזכרו את המראות שבדיעבד מחממים את הלב, של בנט מחפש לשווא פתקי הצבעה על הרצפה. ותזכרו ששוב, איפשהו, מסתובבים להם 1,503 אנשים שיחליטו בשבילנו הכל. הם עדיין לא יודעים את זה. גם אנחנו לא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר