הצהרתו האחרונה של שר הביטחון ישראל כ"ץ, בדבר הנחיית צה"ל להעביר את סמכויות האכיפה בגדה המערבית למשטרת ישראל, עוררה סערה פוליטית ותקשורתית רחבה בעולם.
מלבד בישראל, המשמעות הישירה של מהלך כזה היא אי־הקמת מדינה פלסטינית, שכיום קיימת חלקית, ומעבר ישיר משליטה של מושל צבאי, שהוא הריבון בשטחים מאז 1967, לידי משטרת ישראל. בשפה פשוטה וברורה: מדובר בצעד של סיפוח זוחל, ובהעברת השטח מניהול צבאי נוקשה למערכת אזרחית ישראלית מלאה, בדיוק כמו תל אביב, חדרה וחיפה - כאילו משטרת ישראל מצליחה להשליט סדר בתחומי מדינת ישראל כדי שיידרש ממנה עכשיו גם לפעול בגדה.
לא במקרה בצה"ל מתנגדים נחרצות למהלך כזה. הצהרתו של כ"ץ היא פופוליסטית במקרה הטוב, וחושפת בורות וחוסר הבנה של המציאות במקרה הגרוע.
במצב כזה כל מעצר או התערבות יצטרכו לעבור דרך מערכת המשפט והאכיפה האזרחית, וכל פלסטיני שייעצר בגדה יוכל לדרוש, ובצדק, שיישפט בבית משפט אזרחי, ולא צבאי, לפי החוק הישראלי, ולא תחת צווים צבאיים מנוכרים ומפלים. לא במקרה בצה"ל מתנגדים נחרצות למהלך כזה. הצהרתו של כ"ץ היא פופוליסטית במקרה הטוב, ובורות וחוסר הבנה של המציאות במקרה הגרוע. סיפוח השטחים פירושו סיום מוחלט של השלטון הצבאי.
אך המשמעות החוקית והמעשית היא העברת האוכלוסייה הפלסטינית לטיפולן הישיר של רשויות המדינה בתכנון ובנייה, חוקי מיסוי, משפט פלילי, היתרי פתיחת בתי ספר ועבודות תשתית בערים ובכפרים הפלסטיניים, וכל חוקי הכנסת שחוקקו מאז קום המדינה יחולו באופן שווה על הגדה המערבית, כולל מתן תושבות או אזרחות לכל תושבי הגדה. כאן טמון האתגר הגדול, שממנו הימין הישראלי בוחר להתעלם בצורה עיוורת בטענה לקשר היסטורי, או בתקווה שמיליוני פלסטינים ייעלמו או יגורשו. אך זה לא יקרה, כמו שזה לא קרה בעזה.
אם הסמכויות יועברו, ישראל תיאלץ לאזרח מיליוני תושבי הגדה, ואף לתת להם זכות הצבעה לכנסת, ואם לא - תיפתח כאן מלחמה אזרחית.
בשונה משני התקדימים ההיסטוריים - סיפוח מזרח ירושלים ב־1967 וסיפוח רמת הגולן ב־1981 - סיפוח הגדה מורכב ומסוכן בהרבה. זה סופה של ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי. באופן פרדוקסלי, המהלך הזה יזכה באהדה בקרב הפלסטינים: הם לא יזדקקו לאישורי כניסה ממתאם פעולות הממשלה, ותתאפשר להם תנועה חופשית במדינה שלהם כדי לעבוד ולנוע בחופשיות. הם יהיו "עם חופשי בארצו".
הסיפוח אינו עניין בלעדי ישראלי: נותנת החסות הגדולה ארה"ב מתנגדת לסיפוח, והדבר מנוגד להסכמי אוסלו, לחוק הבינלאומי ולאמנת ז'נבה הרביעית, האוסרת על מדינה לספח שטח שנכבש בכוח. סיפוח הגדה יהפוך את ישראל לפושעת מלחמה, לפי האמנות שהיא עצמה חתומה עליהן מול הקהילה הבינלאומית וביה"ד הבינלאומי. ואם זה יקרה - ישראל, מנהיגיה ומוסדותיה הביטחוניים, המשפטיים והאזרחיים לא יהיו חסינים מפני סנקציות בינלאומיות חמורות, שיתחילו בצווי מעצר ויסתיימו בסגירת מוסדות ובמניעת סחר עם המדינה.
אחרי 7 באוקטובר, ישראל ניצבת מול שתי אפשרויות: להמשיך לשלוט בעם הפלסטיני בכוח צבאי ולשאת באחריות על סנקציות, סיפוח ואזרחות - או לקדם הסדר מדיני שיביא פיוס היסטורי ושלום.