בגלל אגו: דברים שלא רואים בגוש השינוי

הלחץ בימין מריבוי המפלגות בצד הימני של המפה מדאיג, בצדק, את ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא אמנם היה בתחילת דרכו הפוליטית כאשר "התחיה" הביאה להפסד לימין בבחירות 1992, אבל את זה הוא זוכר. התחיה, בראשות פרופ' יובל נאמן, התעקשה לרוץ לבד, והביאה לשריפת עשרות אלפי קולות ולעליית יצחק רבין לשלטון. הלקח נלמד ומוזכר מאז בכל מערכת בחירות. כפי שהתנוסס ביום שני על שער ״ישראל היום״, מדובר כעת ב־9-8 מפלגות חדשות, מפייגלין ועד גנץ, שלא עוברות את אחוז החסימה. מפלגות שעלולות לשרוף לימין כ־170 אלף קולות ולהוביל להפסד של גוש הימין.

מן הסתם, כמו במערכות בחירות קודמות, עד המועד האחרון להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, נתניהו יפעל לאיחודים ולמיזוגים כולל, כבעבר, שיריון חלקם במקומות ריאליים ברשימת הליכוד. יבקש לאפסן את האגו.

לצד השני, שמכנה עצמו ״גוש השינוי״, אשר מאפסן גם הוא לא מעט מפלגות עם ניחוח ימני, אסור להתענג על מה שקורה במחלקת נתניהו, כי גם אצלם המצב הוא לא שוקולד. נכון, הם כרגע עם יותר מנדטים, אבל גם זה דגש על ״כרגע״. גם שם כדאי לזכור מה קרה בבחירות הקודמות, אז מרב מיכאלי, שעמדה בראשות מפלגת העבודה, סירבה להתאחד עם מרצ, מה שהוביל לאובדן קולות עצום ולחזרתו של נתניהו לשלטון. אמנם הפעם זה לא קרה, ועדיין הם לא מצליחים, בסקרים, לשבור את מחסום 60 המנדטים.

ההסבר של מרבית הפרשנים הוא, שזה נובע מהיעדר היכולת של מצביעי גוש השינוי להבין מי באמת מוביל. בימין הדברים ברורים לחלוטין. נתניהו הוא המועמד של גוש הקואליציה ללא עוררין. גם של רוב מפלגות הימין החדשות שמתקוטטות על קו אחוז החסימה.

לעומת זאת, בגוש השינוי יש לפחות שלושה שמשוכנעים שהם ורק הם צריכים להיות ראש הממשלה מטעם הגוש. אביגדור ליברמן מתהדר בניסיון הרב ביותר בחיים הפוליטיים וברוב התפקידים המרכזיים - ביטחון, חוץ ואוצר. נפתלי בנט טוען שהוא כבר היה ראש ממשלה במשך שנה שלמה, ולכן יכול להחליק לתפקיד בלי צורך בעקומת למידה. ומי שעומד בראש הרשימה עם מרב המנדטים, גדי איזנקוט, אומר שיהיה בסדר. עובדה שהוא עובר את נתניהו ואת כל יתר המועמדים בהתאמה לראשות הממשלה.

בקשה צנועה של הבוחרים

הבעיה אינה מי מוכשר יותר. כולם מוכשרים ועם יכולות, אחרת לא היו מגיעים לתפקידים שאליהם הגיעו באזרחות ובצבא. הבעיה היא שמצביעי גוש השינוי מצפים להתנהגות בוגרת מצידם ושיתאחדו מאחורי מועמד אחד. יש כאלו שאפילו מציעים להם להתאחד לרשימה אחת שתבטיח בוודאות שיהיו לרשימה הגדולה בכנסת הבאה. זה אולי מרחיק לכת, אבל הבקשה הצנועה למדי, שיוותרו לטובת המטרה הגדולה של החלפת השלטון, צריכה להיענות. רשימות שונות, אבל מועמד אחד לראשות הממשלה.

לא בכדי, מגדירים את הבחירות שבפתח כגורליות. הם צודקים. אתם שם בגוש השינוי, אם אתה רוצים לחולל שינוי, להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת טבח אוקטובר, לשקם את מעמדה הבינלאומי של ישראל, לבצר את הביטחון ולהוביל לשינוי בחינוך וביוקר המחיה, תתעלו לגודל הרגע, ואל תתנו לאגו לנהל אתכם.