קפץ לי בפייסבוק פוסט עם פרסום על חיילת. כותב הפוסט, באנגלית כמובן, ציין את שמה המלא של החיילת, והוסיף: "ל' היא מפקדת בצה"ל בבקעת הירדן ותועדה עושה פשעי מלחמה נגד אזרחים. תעשו אותה מפורסמת".
הפוסט לווה בתמונות ברורות של החיילת. באחת היא מחייכת עם חברות כשרואים בבירור את פניה, באחרת היא מכסה חלק מהפנים כי היא מבינה עם מי יש לה עסק.
מי שהעלה את התמונות והפרטים של החיילת הוא אנדריי חרז'נובסקי, פעיל אנטי־ישראלי בולט. כשבאמתחתו מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, הוא מסתובב ברחבי יהודה ושומרון וגם בתוככי ישראל הקטנה, ולא בוחל בשום אמצעי. הוא יוצר פרובוקציות מול תושבים וחוואים ביו"ש ובבקעת הירדן, מציק לחיילים ולחיילות, מתגרה בהם, מפר צווים, משחית אנדרטה של נופל מ־7 באוקטובר, מתגרה בחיילים בגבול עזה ומה לא.
חרז'נובסקי עלה לישראל מרוסיה ב־2022. הוא ברח משם כי "זה היה הדרכון שהיה לי הכי קל להשיג" (לדבריו, בראיון לעיתון "הארץ") - ומאז הוא כאן. קיבל מקלט במדינת היהודים שמעניקה מקלט בטוח לכל מי שזכאי לפי חוק השבות - ואנדריי זכאי. אנדריי מדבר רק אנגלית, כי הוא בכלל לא פונה לקהל הישראלי, שלא מעניין אותו. "עזבתי את החברה הזאת. אני חי בגדה ומתרועע עם פלשתינים. אני לא חושב שהייתי מגדיר את עצמי כישראלי", הוא אומר. ומה עם לחזור לרוסיה? "אני מפחד לחזור לרוסיה ולשבת בכלא 20 שנה... אם אתה חוזר לרוסיה אתה חייב לשתוק ואני לא מסוגל לשתוק". וככה, הוא יורק לבאר שהשקתה אותו, פריבילג של יהודים, תוקע סכין בגב המדינה שהעניקה לו מקלט בטוח כשנמלט מרוסיה.
בשבוע שעבר, כשמדינה שלמה בואכה עולם שלם היו עסוקים במקרה הסבוך והמגונה בקוסרה, אנדריי היה אחד הפרובוקטורים בשטח ופעל, גם שם, נגד החיילים. באחד המקרים המתועדים הוא ניסה להסתנן לשטח צבאי סגור בתוך אמבולנס, בשיטות שמזכירות את שיטות חמאס בעזה, כשהוא יושב במושב הקדמי ומתעד את החיילים כמובן.
מאז הספיק אנדריי להעלות עוד פוסט עם תמונות של חיילים, מאזור אחר ביו"ש. גם שם ביקש ממאות אלפי עוקביו לזהות את החיילים ו"לעשות אותם מפורסמים". התגובות לפוסטים שלו מלאות אנטישמיות ושנאה. עוקביו מתייגים את בית הדין הבינלאומי בהאג, את קרן הינד ריג'אב (ארגון שרודף את חיילי צה"ל בעולם), ארגוני או"ם למיניהם ועוד. כל זה בליווי קריקטורות אנטישמיות ותמונות מהונדסות של "פשעי המלחמה של ישראל". חיילת אחת - מול זה. החיילים חשופים לגמרי מול מכונת תעמולה משומנת ומשוכללת, שכוללת לא רק את אנדריי, אלא ארגונים וכסף בינלאומי אדיר שנועד לרדוף את ישראל ואת החיילים באופן אישי.
אנדריי לא לבד. דריה יורובה, חברה של אנדריי, נושאת בכינוי הרשת "אדל שוקו", מסתובבת עם אפוד של "PRESS" ברחבי יו"ש ומתעמתת עם כוחות הביטחון, באנגלית כמובן, תוך שהיא מסריטה הכל ומעלה לרשתות. אגב, אותה דריה יורובה רוצה גם היא לקבל אזרחות ישראלית (למה לא, בעצם), והיא ממתינה לאישור כרגע ברשות האוכלוסין. אוי ואבוי לנו אם יהיה פה מקרה אנדריי 2. אליהם מצטרפים פעילים ישראלים קיצוניים, חלקם מארגון "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שגם הם עושים שיימינג המוני לחיילים ולמפקדים בשטח. הם יודעים בדיוק מה הם עושים, הם יודעים בדיוק למה הם עושים את זה.
האם מישהו דפק בדלת לאותם פעילים אנטי־ישראלים ודרש תשובות? האם מישהו הרחיק אותם מהשטח? האם יצא נגדם צו הרחקה מיו"ש ומהבקעה? כלום. הכל קורה מתחת לאף של אלוף הפיקוד, הרמטכ"ל ושר הביטחון. החיילים מופקרים למלתעות הקטלניות של המכונה האנטי־ישראלית - ומדינת ישראל לא נותנת להם גב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו