"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקואליציה הבינלאומית נגד המאבק במחאה

בשנות ה־70 וה־80 הפכו "סיעת הצבא האדום" בגרמניה, "הבריגדות האדומות" באיטליה ו־Action Directe בצרפת את האידיאולוגיה המהפכנית למסע טרור • כיום האיום נראה אחרת - הוא מבוזר יותר, פחות היררכי ונוטה להתערבב עם איומים אחרים על המערב

0השמעה
חשש מטרור באירופה.  שוטרים ברחבי מרסיי (ארכיון) , אי.פי
חשש מטרור באירופה. שוטרים ברחבי מרסיי (ארכיון), צילום: אי.פי

הקמת קואליציה בינלאומית בראשות ארה"ב למאבק בטרור השמאל עברה במקומותינו בהתעלמות מוחלטת, כזו שמעידה כאלף עדים על חשיבות העניין, שהרי אם משהו מושתק ממוקד תשומת הלב של ברנז'ת התקשורת בישראל - סימן שמדובר בדבר חשוב ולא נוח.

בעולם, לעומת זאת, ברור לכל כי טרור השמאל אינו פרק נשכח בספרי ההיסטוריה. אירופה כבר שילמה מחיר כבד. בשנות ה־70 וה־80 הפכו ארגונים כמו "סיעת הצבא האדום" בגרמניה, "הבריגדות האדומות" באיטליהו־Action Directe בצרפת את האידיאולוגיה המהפכנית למסע טרור. הם חטפו, רצחו, הציבו מטענים וניסו לערער את יסודות המדינה הדמוקרטית. ארגוני הטרור הגדולים האלה פורקו, אך הקיצוניות האלימה מהשמאל ומהאנרכיזם לא נעלמה. לאחרונה היא גם ניזונה ממימון חיצוני, אסלאמיסטי בחלקו, והרימה ראש שוב.

כיום האיום נראה אחרת. הוא מבוזר יותר, פחות היררכי ונוטה להתערבב עם איומים אחרים על המערב. בארה"ב מצביע מחקר עדכני של CSIS על עלייה במספר אירועי הטרור והמזימות המיוחסים לקיצונים מן השמאל בעשור האחרון. ב־2025, לפי מאגר המחקר, מספר האירועים שסווגו כטרור מהשמאל עבר לראשונה זה יותר משלושה עשורים את מספר האירועים מן הימין הרדיקלי.

האידיאולוגיה של השמאל הקיצוני התחברה היטב לטרור נגד ישראל. אחת הדוגמאות הבולטות היא החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), ארגון מרקסיסטי־לניניסטי שהוקם ב־1967 בידי ג'ורג' חבש. הארגון אימץ את המאבק המזוין כאמצעי מרכזי להשמדת ישראל, והפך בשנות ה־60 וה־70 לאחד החלוצים של הטרור הבינלאומי. אנשי ה־PFLP וארגוני טרור פלסטיניים אחרים קיימו קשרים עם תנועות שמאל באירופה, ובהן "הבריגדות האדומות" באיטליה ו"סיעת הצבא האדום" בגרמניה. כך נוצרה רשת אידיאולוגית שבה ישראל והציונות הוצגו כחלק ממערכת "אימפריאליסטית" שיש להילחם בה באמצעות טרור, עד שתושמד.

המורשת הזאת חשובה גם להבנת ההווה. דוח מחקרי שפורסם ביולי 2026 באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מצביע על כך שה־PFLP ותומכיו מן השמאל לא פסו מהעולם אלא שינו את דפוסי הפעילות: לצד היכולת המבצעית של פעולות אלימות הם השקיעו בתעמולה, בקמפיינים למען מחבלים אסירים, בבריתות עם פעילים וברשתות תמיכה חוצות גבולות. יהודים בבירות אירופיות רבות מקבלים תזכורות יומיומיות לאיום הנשקף מכנופיות. למעשה, הם למדו על בשרם להתרחק מהפגנות השמאל, כפי שמתרחקים מהפגנות המוסלמים.

לכן, כאשר מדברים על טרור שמאלי אין זה רק זיכרון היסטורי. מדובר במסורת אידיאולוגית שחיברה בין מהפכנות מרקסיסטית, אנטי־ציונות ואלימות פוליטית, מסורת שהשאירה אחריה קורבנות ישראלים ויהודים, ושמנגנוני ההשפעה שלה ממשיכים לטפטף רעל ולאיים באלימות. קואליציה בינלאומית, שהוקמה ביוזמת ארה"ב, תיאבק בטרור השמאל באמצעות שיתוף מודיעין, סיכול מימון לארגוני שמאל אלימים, הגנה על תשתיות וחיזוק מנגנוני אכיפה משותפים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר