ישראל זקוקה ל"קרוליין לוויט" משלה

בעולם שבו המלחמה על התודעה חשובה לעיתים לא פחות מהמלחמה בשדה הקרב, דמויות כמו קרוליין לוויט הופכות לנכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. לוויט, שסיימה את תפקידה כדוברת הבית הלבן ועברה לתפקיד יועצת בכירה לנשיא, היא הרבה יותר מאשר "מייצרת כותרות". היא מייצגת מודל של תקשורת פוליטית מודרנית: חדה, רהוטה, לוחמנית ובלתי מתנצלת. העובדה שהיא נשארת במעגל הקרוב של מקבלי ההחלטות כיועצת בכירה, מוכיחה כי בממשל האמריקני מבינים שדוברות אינה רק "הסברה" טכנית - היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה המדינית. ישראל, לעומת זאת, עדיין מחפשת את הקול האחיד והסמכותי שלה.

תפקיד דובר הבית הלבן הוא מהתובעניים ומהמורכבים בעולם. זהו איש מקצוע העומד מדי יום בקו האש המדיני, אל מול עיתונאים חסרי פשרות המחפשים כל סדק בנרטיב הממשלתי. לוויט הצטיינה בכך לא רק בזכות שליטתה בשפה ובנתונים, אלא הודות להבנתה העמוקה את כללי המשחק של המדיה החדשה. היא לא הסתפקה במתן תשובות לשאלות המוכתבות, אלא קבעה באופן אקטיבי את סדר היום הציבורי. הישג זה נבע תמיד מהתפיסה המקצועית שגרסה כי הגנה אפקטיבית מתחילה ביכולת להתקיף את הטענות מן היסוד. בישראל, שבה מערך ההסברה נתפס פעמים רבות כפעולה הגנתית המסתפקת בניסיון להצטדק, מודל הפעולה של לוויט הוא קריאת השכמה מחייבת.

הצורך ב"קרוליין לוויט" ישראלית אינו נובע רק מהערכה לסגנון אישי, אלא נשען קודם כל על הצורך בפרסונה מרכזית ומוכרת. כיום ההסברה הישראלית מפוצלת בין דובר צה"ל, מערך ההסברה הלאומי, משרד החוץ ולשכת ראש הממשלה. העולם המערבי, הצורך מידע בקצב של רשתות חברתיות ובמהדורות חדשות קצביות, הולך לאיבוד בתוך בליל הקולות הזה.

ישראל חייבת פנים מזוהות - דמות קבועה, כריזמטית ורהוטה, שהעיתונאים הזרים יכירו היטב ויחכו למוצא פיה, בלי צורך לחפש בכל פעם גורם דובר אחר שיציג זווית חלקית בלבד.

מעבר לכך, נדרשת נוכחות ישירה בחדר קבלת ההחלטות. בניגוד למודל הישראלי שבו הדוברים מתפקדים לרוב בסוף שרשרת המזון ונדרשים לשווק החלטות מוגמרות, אצל לוויט הדוברות והייעוץ האסטרטגי שזורים זה בזה כלבנת יסוד. הדובר המודרני חייב להיות שותף מלא בדיונים המסווגים ביותר, כדי להתריע מראש על האופן שבו מהלך מדיני או צבאי יצטייר בזירה הבינלאומית, ולתכנן את המענה התקשורתי עוד בטרם נורה הטיל הראשון או מתקבלת החלטה גורלית.

נוסף על כך, לוויט מייצגת את היכולת המדויקת לדבר אל הקהל הצעיר במערב בשפתו שלו. היא אינה נשמעת כדיפלומט מעונב מהדור הישן, אלא כלוחמת תודעה דיגיטלית אמיתית. ישראל מפסידה בקרב על דעת הקהל הצעירה בארה"ב ובאירופה כי היא מתעקשת לדבר בשפה של המאה ה־20 אל צרכני תוכן של המאה ה־21. אנו זקוקים למישהי או למישהו עם האנרגיה, החדות והנחישות של לוויט, שיודעים לפרק שקרים בשידור חי ובמיומנות טכנולוגית ללא פשרות, גם מול המראיינים העוינים ביותר ברשתות החברתיות.

לסיכום, קרוליין לוויט היא הרבה מעבר לדוברת רגילה; היא כלי נשק אפקטיבי במלחמה על הנרטיב הלאומי. מדינת ישראל, הנתונה למתקפה הסברתית חסרת תקדים ומורכבת מאין כמותה, אינה יכולה להרשות לעצמה להסתפק עוד בסיסמאות כלליות או בדוברים מתחלפים, שמנסים לכבות שריפות בדיעבד. אנו זקוקים בדחיפות לדמות אחת מרכזית שתעמוד על הפודיום הלאומי, תישיר מבט אל הקהל הבינלאומי ותציג את האמת הישראלית באומץ, ברהיטות ובגאווה. הגיע הזמן להפנים את מה שהעולם כבר מזמן הבין: מילים הן תחמושת אסטרטגית מדרגה ראשונה, ומי שאינו יודע להשתמש בהן בתבונה ובנחישות - פשוט נשאר מחוץ למשחק.

ד"ר ניסים כץ הוא מומחה לתקשורת ולפוליטיקה