"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בזה צריך לעסוק

הזרקור צריך להיות מופנה למחקר שביצע מרכז המידע בכנסת באשר למספרים ההולכים ומצטברים של ישראלים, שבוחרים לעזוב את המדינה שלא על מנת לחזור • אנחנו צריכים אותם יותר ממה שהם צריכים אותנו

, עודכן
0השמעה
נתב"ג, אילוסטרציה , יוסי זליגר
נתב"ג, אילוסטרציה, צילום: יוסי זליגר

הכותרות של היום עוסקות בפריימריז בליכוד. מי עלה, מי ירד ומי הודח - ויראה מעתה את הכנסת רק כחכ"ל (חבר כנסת לשעבר) או בערוץ הכנסת.

מייד יבוצעו סקרים שמטרתם לקבוע אם הליכוד הציב נבחרת מנצחת או עוד מאותו תבשיל. וכמובן, השריונים של רה"מ בנימין נתניהו, שגם הם עשויים לשנות את התמונה.

אבל ייתכן שהזרקור צריך להיות מופנה למחקר שביצע מרכז המידע בכנסת באשר למספרים ההולכים ומצטברים של ישראלים, שבוחרים לעזוב את המדינה שלא על מנת לחזור. המחקר נעשה לבקשת ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים, אבל אמור לעניין כל חבר כנסת, מכל מפלגות הבית.

הוא עוסק לא רק במספר האנשים שנפרדו מהמדינה, אלא בעיקר בירידה התלולה במספר התושבים החוזרים. אלה שנסעו להשתלמות או להתאווררות ובוחרים לא לחזור.

על פי הנתונים, בשנים 2024-2022 חלה ירידה של 53% במספר התושבים החוזרים. טבח 7 באוקטובר רק החמיר את התופעה והשפיע, מן הסתם, גם על מספר הישראלים שהחליטו לרדת מן הארץ. זה הביא לכך שמאזן ההגירה הפך שלילי. יותר עוזבים מאשר חוזרים או עולים לישראל. המאזן השלילי בשנים המדוברות עומד על 140 אלף נשים, גברים וטף. וכאמור, המצב החמיר בשנתיים האחרונות.

המחקר מקיף ועוסק גם בזכויות של החוזרים, שמופלים לרעה לעומת עולים חדשים, ובעיקר בגלל תקופת אכשרה של שישה חודשים כדי לזכות בביטוח בריאות ממלכתי. מי שמבקש לקצר את התקופה, חייב לשלם סכום קרוב ל־20 אלף שקלים. נוסף על כך, הם חווים קשיים במציאת תעסוקה וגם קשיים בהסדרת מעמד בני זוג או ילדים שאינם ישראלים.

ההון האנושי בישראל תמיד היה הנשק הסודי שלנו, הן בעת מלחמה והן בשלום. ההון האנושי שהמציא את הטפטפות ואת החץ וכיפת ברזל. האנשים שהפריחו את הנגב והתיישבו לרוחבה ולאורכה של הארץ. הנשים והגברים שיצאו להשתלמויות ולהתאווררות לשנתיים או לעשר שנים, אמורים להיות במוקד של כל ממשלה שתוקם לאחר הבחירות ב־27 באוקטובר. אנחנו צריכים אותם יותר ממה שהם צריכים אותנו. השקענו בהם מיליוני שקלים, כדי שיגיעו להישגים שהגיעו אליהם. שהשיגו את ההצלחות. כדי שלא נגיד בעוד 30 שנה שעוד ישראלי לשעבר זכה בנובל, אנחנו רוצים אותם כאן. יחד איתנו, כדי לבנות חברה משגשגת, בריאה ותומכת.

לכן כבר עתה כל מי שטוענים לכתר צריכים להכין תוכניות שמתגמלות ומסייעות לישראלים מעבר לים. כפי שאוניברסיטאות מובילות בארה"ב ובאירופה מגיעות לטובי המומחים אצלנו ומניחות בפניהם הצעות עבודה בשכר גבוה, מבטיחות לחוקרים מעבדות שהן state of the art, וחברות הייטק לא רק רוכשות חברות ישראליות אלא מעבירות את העובדים לעמק הסיליקון.

למרות קוטנה, ישראל צריכה ויכולה להציע לאותם מדענים אותם תנאים, או קרובים להם, שיהפכו את ההתלבטות לקשה יותר. אז אולי לא יצליחו להשאיר את כולם פה או לשכנע אותם לחזור לפה, אבל נאבד פחות. זה קריטי לעתיד המדע בישראל ולעתידנו באזור בכלל. כי בלי פער איכותי בינינו לבין המדינות סביבנו, לא תהיה להם סיבה לחזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר