"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחזרה להרצל: למה ברית יהודית-ערבית היא המעשה הציוני האמיתי?

מ"אלטנוילנד" ועד ימינו, חברת מופת מחייבת שיתוף פעולה • במקום לדחוק את הציבור הערבי מחוץ לשדה הראייה הפוליטי, הגיעה השעה לבנות ברית אמיצה שתבלום את הקנאות וההידרדרות המוסרית

,עודכן
0השמעה
בנימין זאב הרצל , זולטן קלוגר, לע"מ
בנימין זאב הרצל. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

ב"אלטנוילנד" יש אפיזודה שבה מתקיים פולמוס על זכות ההצבעה ללא־יהודים בחברה החדשה. ברומן המכונן של בנימין זאב הרצל המחנה שתומך במתן זכויות שוות גובר על המחנה שמבקש לצמצם אותן ליהודים בלבד, ולא במקרה.

77 שנה אחרי הנכד: עצמות סבו וסבתו של הרצל נטמנו בישראל| יוני ריקנר

המסר הלא ממש סמוי של "אלטנוילנד" הוא שבלי הפתיחות ושיתוף הפעולה בין היהודים ללא־יהודים לרווחת כל יושבי הארץ לא תיתכן חברת מופת. ושלמה אבינרי בספרו "הציונות על גווניה" אף העיר כי הרצל הציג בספרו את הרב גאייר כמי שהיה בכלל אנטי־ציוני בטרם המיר את אמונתו לציונות קנאית ומצמצמת. האם לא רצה לרמוז בכך ששני הקצוות פוגעים במפעל הציוני?

על רקע המחנק של המובן מאליו שאופף את העלאת הגירה סביב הגוש השלישי, החיבור המסתמן בין מנסור עבאס ליואב סגלוביץ' וריצה של מועמד יהודי במפלגה ערבית חשובים במיוחד בגלל התעוזה שבו - ובשל האופק שהוא פותח.

כי אף שברור לי מדוע יש ביקוש ל"ממשלה ציונית", שתדאג לשוויון בנטל לנוכח הזלזול המחריד של נתניהו ושלוחיו הנרצעים במשרתי המילואים, זה תיקון עוול שבאופן מסוכן מלווה בדחיית היד המושטת של מנהיג ערבי אמיץ ויצירתי בפרט, ובהתעלמות, לא אחת מתנשאת, מהציבור הערבי בכלל. והם, נזכיר, מהווים כ־21% מאזרחי המדינה, שנשארים מחוץ לשדה הראייה הפוליטי של המיינסטרים שלנו - מיעוט גדול מאוד ונוכח מאוד, שבעיותיו נערמות וכאביו מתרבים, ואוי לקצרי הראייה בין היהודים אשר שחושבים שהבעיות האלה לעולם יישארו בגבולות המגזר.

יו"ר רע"מ מנסור עבאס,צילום: אורן בן חקון

לכן, על אף שסוגיות הגיוס והאחדות בעם (היושב בציון) הם הנושאים החמים ביותר, שלא במקרה מייצרים עוד ועוד מסגרות פוליטיות, הם גם נושאים ברורים מאליהם ונוחים מאוד: מי באלקטורט היהודי־ציוני יתנגד למסרים כמו שוויון בנטל? הימור בטוח, וזה צו השעה.

אבל השעה הזו תחלוף, ויש מקום לחשוש שאז גם יתברר שהדגלים הקונצנזואליים האלה היו לא רק נוחים מאוד אלא גם נוחים מדי, בלי להציג אופק לפיתוח המדינה לטובת כל אזרחיה ובלי אינטגרציה גם של האזרחים הערבים. לכן החיבור הוא חץ שנורה כבר לעבר הבחירות הבאות, ואולי בכלל אל העתיד של הפרויקט הציוני בארץ ישראל.

לפיכך, יצירת בריתות של יהודים וערבים אזרחי ישראל היא לא רק מעשה נבון פוליטית, ותרבותית - פורץ דרך; היא גם מעשה ציוני - כל עוד הרצל הוא ציוני בעיניכם. ועל הערך שיהיה לשיתוף פעולה לעצירת האינפלציה הקטסטרופלית של העליונות היהודית הישראלית החדשה, שצומחת פרא בגבעות ביו"ש וברשתות החברתיות, אני כבר לא מוסיף מילה.

אם תרצו, דומני שרק שיתוף פעולה אמיץ עם האזרחים הערבים המעוניינים בכך יציל אותנו, היהודים כאן בין הים לנהר, מקנאות, מההיבריס של "תקופת נס", מההידרדרות המוסרית, ובעצם מעצמנו.

מנסור עבאס, מבחינה זו, הוא מנהיג והזדמנות שאסור להפסיד. תמיד אפשר יהיה לחפש עם פנס פגמים, אבל אצל האיש שגינה את מתקפת 7 באוקטובר, שהצהיר כי הוא מכיר ביהודיותה של מדינה ישראל, וחשוב מכך - באופן עקבי מושיט יד לציבור היהודי, אל לנו לדחותה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר