איחוד או אובדן קולות: הקרב שיכריע את עתיד מפלגות הימין

בעוד תשומת הלב הציבורית, רובה ככולה, מתמקדת במפלגות העוברות את אחוז החסימה או לפחות קרובות אליו, בתחתית פרסומי הסקרים בתקשורת מתחבאת לה, באותיות קטנות מאוד, קבוצת המפלגות שככל הנראה תכריע את הבחירות, רובן מזוהות עם הימין והמחנה הלאומי.

בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

נכון לעכשיו, לא רק שהן אינן עוברות את אחוז החסימה הגבוה (3.25%), אלא לרוב רחוקות ממנו מאוד.

למרות זאת, לשברי האחוזים הללו תהיה חשיבות רבה בשבועות הספורים שנותרו להגשת הרשימות.

רובן המכריע מודעות היטב לעובדה שהן חסרות כל סיכוי אם יחליטו להתמודד לבדן, משום שרובן אף לא נראות באף סקר כמתקרבות לאחוז החסימה.

אולם אין זה אומר ששברי האחוזים האלה לא חשובים לקראת הגשת הרשימות. הם קריטיים בשיחות ובגישושים בין השחקנים השונים לקראת איחוד אפשרי ביניהם. האיחוד הזה ייכפה עליהם על ידי הלחץ הציבורי, הסקרים, ומעצם הידיעה שרבים מבוחריהם הפוטנציאליים לא ירצו להשליך את קולותיהם לפח.

כל השחקנים הללו - אלה שכבר נסקרים ואלה שעוד עתידים להיכנס למרוץ - אוספים כעת את הסקרים על אודות האחוזים ושברי האחוזים בקפדנות, מתעדים אותם ומגיעים איתם למשא ומתן הקשוח ומורט העצבים הממתין להם.

המשא ומתן יהיה מתיש. שאלת היסוד החשובה היא מידת ההתאמה האידיאולוגית בין השחקנים, והכוונות וההעדפות הקואליציוניות העתידיות של השחקנים. לא דומים אלה המבהירים שהם חלק מהמחנה הלאומי והימין, לאלה המבהירים שלא ישלימו למחנה הלאומי את האצבע ה־61 ומצהירים שיכפו בכל מקרה ממשלה רחבה. ולא דומים אלה המוכנים ואף רוצים שראש הממשלה הבא יהיה נתניהו לבין אלה הפוסלים זאת.

אולם יש סוגיות נוספות לא פשוטות. הראשונה שבהן היא מי יעמוד בראש איחוד שכזה, וכנובע מכך אולי גם מי עתיד לקבל את תפקידי השרים. בשאלת המיקומים, דמיינו לרגע מו"מ רק בין שלוש מפלגות כאלו, וייתכן שיהיו יותר. הרי כל אחד שמוביל רשימה כזאת יתמודד במלוא הכוח על מיקום גבוה ככל שניתן ברביעייה הראשונה. זה לא רק מיקום עכשווי, אלא גם פוטנציאל לתפקיד עתידי.

כמעט אף אחד ממובילי ההתארגנויות לא מגיע לבדו כשחקן בודד. לכל אחד מהם יש מספרי 2 ו־3 שהוא התחייב להם ואף רוצה אותם לידו בהמשך. חלק מאותם מספרי 2 או 3 עשויים להיות כוכבים מפורסמים בזכות עצמם ובעלי מעמד ציבורי משמעותי. כלל לא בטוח שהם באו רק כדי לגלות שבריצ'רץ' המסובך והמורכב הם ממוקמים אי שם בחלק האחורי של העשירייה, במקום שאינו בהכרח ריאלי.

יתר על כן, חלק מהם באים רק על רקע התקווה להגיע לתפקיד משמעותי, ולא להיות רק עוד אחד מחברי הכנסת. בהערת אגב נעיר שירידת הערך של חברי הכנסת, שלא לומר השמדת ערך, ראויה לדיון נפרד על ירידת הפרלמנטריזם וחשיבותו, והפיכתו רק לשלב ביניים זמני בדרך לתפקיד שר.

כל הנושאים והנותנים צריכים לשים לנגד עיניהם את נתוני היסוד: פנקס הבוחרים צפוי להגיע ל־7.3 מיליון מצביעים בקירוב.

בהנחה שנגיע ל־70% הצבעה, אחוז החסימה יעמוד על יותר מ־165 אלף קולות. בהנחה שיהיו 75% הצבעה, נגיע קרוב מאוד ל־180 אלף קולות. נמחיש את גובה אחוז החסימה מזווית ראייה אחרת: אם תאספו על פי נתוני בחירות 2022 את כל התושבים בעלי זכות ההצבעה, ללא ילדים, בערים מודיעין, שוהם, גבעת שמואל וגבעתיים - לא רק אלה שהגיעו להצביע בפועל, אלא את כל רשימת המצביעים - עדיין לא תגיעו לאחוז החסימה.

בעשור האחרון חווינו שני שיאים של קולות שנזרקו לפח, בשני המקרים קרוב ל־400 אלף קולות. בואו לא נחזור לזה.

***פרופ' אשר כהן הוא מומחה למדעי המדינה.