"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוזה המדינה לא זקוק למיתוס: הגיע הזמן ללמד את הרצל האמיתי
הבאת סבו וסבתו של חוזה המדינה לקבורה בהר הרצל היא הזדמנות לחשבון נפש חינוכי: המחקר של 25 השנים האחרונות שינה את ההבנה על הדרך שהובילה את הרצל לציונות, אך ספרי הלימוד עדיין תקועים בסיפור הפשטני של משפט דרייפוס
בנימין זאב הרצל | צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

חוזה המדינה לא זקוק למיתוס: הגיע הזמן ללמד את הרצל האמיתי

הבאת סבו וסבתו של חוזה המדינה לקבורה בהר הרצל היא הזדמנות לחשבון נפש חינוכי: המחקר של 25 השנים האחרונות שינה את ההבנה על הדרך שהובילה את הרצל לציונות, אך ספרי הלימוד עדיין תקועים בסיפור הפשטני של משפט דרייפוס

פרופ' אריאל פלדשטיין
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

השבוע הושלם בירושלים מעגל היסטורי יוצא דופן: שמעון ורבקה הרצל ז"ל, סבו וסבתו של תאודור הרצל, הובאו למנוחת עולמים לצד נכדם ושאר בני משפחתם בהר הרצל.

יוני ריקנר

רבים ראו בכך אירוע משפחתי מרגש וסגירת מעגל ציונית. אך בעיניי, משמעותו עמוקה הרבה יותר: זהו רגע המחייב אותנו לשאול לא רק כיצד אנו מנציחים את הרצל, אלא גם כיצד אנו מלמדים אותו.

לעיתים, אירוע סמלי אחד חושף את עומק הפער בין הידע ההיסטורי שהצטבר במחקר לבין הידע המועבר בכיתות הלימוד. דורות של תלמידים בישראל גדלו על סיפור אחיד: הרצל הוצג כעיתונאי וינאי מתבולל, מרוחק מן היהדות, שרק משפט דרייפוס זעזע את עולמו והפך אותו באחת לחוזה המדינה. סיפור פשוט, קל להוראה ולזכירה. אלא שהיסטוריה לא נמדדת בפשטותה, אלא בנאמנותה לעובדות.

קבורת עצמות סבא וסבתא של הרצל, צילום: אורן בן חקון

ב־25 השנים האחרונות התנהל מחקר עומק היסטורי על חיי הרצל, משפחתו והעולם הרעיוני שסביבו. המחקר, שהתבסס על מסמכים ארכיוניים, יומנים, מכתבים ומקורות משפחתיים שנחשפו ונבחנו מחדש, לא רק מוסיף פרטים ביוגרפיים חדשים, אלא גם מציע מסגרת חדשה להבנת התפתחותו הרעיונית של הרצל.

התמונה המצטיירת כיום אינה עוד השערה מחקרית, אלא גוף ידע מבוסס, המלמד שדרכו אל הציונות לא היתה רגע יחיד של התפכחות בעקבות משפט דרייפוס, אלא תהליך ממושך של התגבשות רעיונית, שהושפע ממעגלים משפחתיים, יהודיים, אירופיים ולאומיים גם יחד.

גם דמות סבו, שמעון הרצל, מתבררת כיום כחוליה משמעותית בהתפתחות הרעיונית שהובילה בסופו של דבר אל חזונו של נכדו. קשריו עם רעיונות התחייה הלאומית ועם הרב יהודה אלקלעי מלמדים כי הרצל לא צמח בחלל ריק - הוא גדל על קרקע היסטורית ורעיונית עמוקה מכפי שסופר במשך השנים. אין פירוש הדבר שיש להחליף מיתוס אחד במיתוס אחר. להפך - תפקיד מערכת החינוך אינו להנציח אגדות, אלא ללמד היסטוריה כפי שהיא מתבררת ומתפתחת.

אם אנו מבקשים לחנך לחשיבה ביקורתית, אסור להמשיך ללמד תמונה שהתאימה למחקר של המאה הקודמת, כשגוף הידע שנצבר במאה הנוכחית מציג תמונה רחבה, מבוססת ומדויקת יותר. מערכת החינוך לא צריכה להתחיל לחקור מחדש את הרצל. עיקר עבודת המחקר נעשה - וכעת המשימה היא לעדכן את ספרי הלימוד כך שישקפו את הידע המחקרי שהצטבר. הנצחת שמעון ורבקה הרצל אינה רק תיקון היסטורי למשפחה אחת, אלא היא גם הזדמנות לתקן את האופן שבו אנו מלמדים את סיפורה של הציונות לדור הבא.

הרצל לא זקוק למיתוסים כדי להיות גדול. להפך - ככל שאנו מכירים אותו מתוך המחקר, על מורכבותו, שורשיו והדרך הארוכה שעשה עד שהפך לחוזה המדינה, כך דמותו נעשית עמוקה, אנושית ומעוררת השראה יותר. הגיעה העת שתלמידי ישראל יכירו את הרצל של המחקר, ולא את הרצל של המיתוס. תפקידה של מערכת החינוך אינו לשמר את הנרטיב של אתמול, אלא להנחיל את מה שהמחקר מלמד אותנו היום.

הכותב הוא הוא היסטוריון בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...