בוי ג'ורג' כוכב עליון

"אתם קוראים לזה ג'נוסייד/ אני אומר זו מלחמה/ וזה נעשה מכוער כשאתם רוצים להרוג בנו/ עד האחרון/ אתם לא מזכירים את 7 באוקטובר/ נערות נאנסו, נרצחו באכזריות/ בעוון ריקוד/ אתם מגנים את היהודים/ עם זיכרון סלקטיבי/ מוזיקאים מנופפים בדגלים/ חוזרים על סיסמאות כמו כבשים/ תעמולה מניעה את הרשתות/ ...אבל אנחנו נשוב לרקוד/ ולא יהיו מלחמות/ אם במקרה תתבלבלו/ אני תומך ביהודים/ אני לא אמיץ/ רק מתנהג באנושיות".

הטקסט המתורגם לעיל נכתב על ידי בריטי ממוצא אירי קתולי, הידוע בשם הבמה שלו - בוי ג'ורג'; סולן להקת "מועדון תרבות" וכוכב האייטיז, שהפך ברבות השנים גם לדי־ג'יי מצליח. 

מרגע פרסום השיר הזמר מותקף בתקשורת וברשתות בסחף עוצמתי.

גופי תקשורת בעולם עוסקים בשיר "המכחיש ג'נוסייד" בכותרות ראשיות; הוא זוכה לאין־ספור אזכורים ולתגובות שנאה, וגם משלם מחירים בפועל - השתתפותו בהפקה של "ישו כוכב עליון" בווסט־אנד הושעתה, הוא נפרד ממנהלו שהסתייג מהשיר, והוא מפיץ את השיר בעיקר ברשתות, כי אף גוף הפצה גדול לא הסכים לעשות זאת.

מאז 7 באוקטובר מעט מאוד יוצרים או אמנים בינלאומיים השמיעו תמיכה פומבית בישראל, וגם מי שהביעו תמיכה - "שיפרו עמדות" מחשש להתנגשות חזיתית במכונת התעמולה הפרו־פלסטינית. החשש מתרבות הביטול גרמה לתומכי ישראל מוצהרים ואף לישראלים עם קריירה בחו"ל להחריש, כדי שלא תיפגע להם הקריירה.

על רקע הוואקום הזה, בוי ג'ורג' זורח במפגן היושר המוסרי שלו, ובכך שלא הסתפק בהצהרות בעלמא אלא נקט פעולה, ומאז משלם עליה מחיר מופרע. תומכי הפלסטינים ברחבי הגלובוס צוהלים כעת על ההתקפות שהוא חווה, והרטוריקה היא אותה רטוריקה מוכרת של שנאה אלימה ומשתלחת.

בדיוק כמו שלרצחנות הברברית של הפלסטינים אין קשר להסדרים מדיניים אלא לרצון שלהם להרוג יהודים, כך לשנאה של אומות העולם לישראל ולתומכי ישראל אין קשר לסכסוך או להנהגה הישראלית, אלא לאנטישמיות טובה מבית אבא, או מהקמפוס הווקי - הרע מביניהם.

בניגוד לסערה בעולם, הדיווחים בתקשורת הישראלית על פרסום השיר ועל תגובות הנגד האלימות שהזמר חווה מסתכמים בעדכונים קצרים בלבד. גם התמיכה שהוא מקבל ברשתות מישראלים (כולל הזמנות לשבת בנתניה וביצוע של השיר בעיבוד לדרבוקה ומנדולינה) מאירה את היעדר החיבוק הגדול יותר שניתן היה לצפות לו, מקולגות ומאנשי ציבור.

בשבוע שבו נער ישראלי שאמור בקרוב לשרת בצה"ל ולהגן על משפחתו מפני מחבלי הנוח'בה של השנים הקרובות מאשים מועמד לכנסת שהוא מעוניין לבצע ג'נוסייד כי הוא רואה בתושבי עזה אויבים תומכי חמאס, שנוכחותם בחבל ארץ סמוך ליישובי הגדר מסכנת את חיי התושבים - אי אפשר שלא לתהות על הפער.

איך זה שזמר בריטי נוצרי מבחין בקלות בין טוב לרע, בשעה שדווקא בקרב הציבור שחווה על בשרו את ההשלכות הברבריות של הרע הזה עדיין יש אנשים מבולבלים שמנסים להשית על המזרח התיכון תיאוריות, שעל פי הסרטונים המגיעים מהיבשת מצליחות בעיקר להחריב את הציוויליזציה המערבית.

לא ברור מדוע יש מי שחושבים שעם הנהגה אחרת העולם יזמין אותם לפסטיבלים או לכנסים אקדמיים, מבלי שנצטרך להגיש למנגנון הטרור האסלאמיסטי את הלחי השנייה (או חלקי גוף אחרים).

אלפיים שנות גלות לימדו אותנו שהתכופפות בפני הפריץ לא מבטלת את הפוגרום. כנראה גם את הלקח הזה בוי ג'ורג' למד, והוא מקפיד שלא לחזור בו מהשיר או מהתמיכה הבלתי מסויגת שלו בישראל. וכמו שסיכם באחד ממאות המונולוגים שהוא מעלה בסטורי: "אמא שלי היתה גאה בי". יש רושם שלא מעט ישראלים היו זקוקים דווקא לסדרת חינוך של האמא הזו.