כשיאיר גולן מגדיר מחדש את תפקידו של צה"ל

יו"ר מפלגת הדמוקרטים,סגן הרמטכ"ל לשעבר, האיש שהסביר לעולם ש"מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", ושזיהה "תהליכים מעוררי חלחלה" שהזכירו לו את גרמניה הנאצית - מכה שנית. או שלישית. או בפעם ה־5,000.

הפעם זכינו לשמוע צרור פנינים בתוכניתו של עמרי אסנהיים בערוץ 13, ששודרה בסוף השבוע האחרון. בראיון הסביר ראש מפלגת הדמוקרטים מדוע הוא מתנגד למינוי של רומן גופמן כראש המוסד ושל דוד זיני כראש שב"כ.

הוא מסביר מדוע כאשר הוא משתמש ביודעין ב"נוהל שכן", בניגוד לעמדת בג"ץ - זה בסדר, אך כל אדם אחר שעושה את זה מערער את יסודות הדמוקרטיה. הוא משוכנע שאם הוא היה רמטכ"ל 7 באוקטובר היה נמנע, ועוד כהנה וכהנה מרגליות של חוכמה, של אהבת ישראל, וכמובן - של דבקות בערכי הדמוקרטיה.

אבל אולי המרגלית המנצנצת מכל נגעה לתפיסת עולמו, שגובשה במהלך שירותו כמג"ד שכם: "ידעתי שכל אירוע שאני מסיים עם פצוע פלסטיני הוא אירוע טוב. כי הוא הולך לבית חולים, הוא כבר לא יהיה במעגל הפיגועים, אבל זה לא מעורר את השטח. כל פלסטיני שאני הורג - אני פוגע במצב הביטחוני. למה? כי זו סוכת אבלים, זו התלהמות, אתה מייצר את הפיגועים הבאים. התפקיד של צה"ל הוא להרגיע את השטח, לא ללבות את השטח!".

נתחיל בהתחלה: מן המפורסמות הוא שמי שנפצע ומחלים לעולם לא ישוב ל"מעגל הפיגועים", כפי שמכנה זאת מאור הגולה יאיר גולן, שמאמין כי מעולם לא היה מחבל שנפצע וחזר לרצוח יהודים. מוחמד דף, למשל.

כשל מעניין נוסף במשפט הסביר לחלוטין הזה הוא השימוש במילה "מעגל". מעגל, כלומר מדובר באלימות שגוררת אלימות. ואם צד אחד, נגיד הצד הישראלי, מפסיק להיות אלים - גם הצד השני, למשל הפלסטיני, יפסיק. מעגל זה משהו שאפשר לשבור, לו רק צה"ל יניח את נשקו.

נמשיך: "כל פלסטיני שאני הורג - אני פוגע במצב הביטחוני", או כמו שאסנהיים, המראיין הניטרלי, ניסח את זה: "מלבה את השנאה". כלומר, אסור להרוג את המשכים להורגך, לא מראש ולא בדיעבד. יספיק בהחלט רק לפצוע אותו.

ולאחר שביססנו את העיקרון הגאוני הזה, מגיעה הקביעה החד־משמעית של תפקידו של צה"ל: להרגיע את השטח, ולא ללבות אותו. באמת? מי קבע? ככל הידוע לי, חוק יסוד: הצבא אומר שתפקידו של צה"ל הוא "להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש אורח החיים התקין בה". לא "להרגיע את השטח" - יותר לנצח במלחמה, אם תבוא. איזה מזל שהוא לא היה רמטכ"ל, ממש נס.

שערו בנפשכם, למשל, איזה נשק היה לצה"ל תחת פיקודו - רק כזה שפוצע. איך היתה נראית המלחמה האחרונה? אם הרג מחבלים מתסיס את השטח - שלא לדבר על ארכי־מחבלים - בטח נסראללה היה ממשיך לנאום ללא הפרעה, וצמרת חמאס היתה מרגישה בטוחה מאוד בעזה, כי איש לא היה מאיים על חייה.

לא נותר לי אלא לתמוה מי מצביע לאיש הזה ומה מניע אותו.