בשם ה"משילות", ממשלת ישראל מחרבת כל חלקה טובה בשירות הציבורי. ניסיון להזזת אלוף פיקוד מרכז מתפקידו בשידור חי הוא שפל חדש, אבל גם לפני כן הממשלה פעלה לפוליטיזציה של כל תפקיד שיכלה לשים עליו את היד. התוצאה נוראה: כאוס ברחובות, כמעט אסונות ברכבת ישראל, עלייה בתאונות הדרכים, מעשי רצח לא נגמרים, יוקר מחיה משתולל ועוד. אם הפוליטיזציה של השירות הציבורי תוך ריסוק הדרג המקצועי תימשך - סביר שהנזק למדינת ישראל, לאיכות החיים של אזרחיה ואחר כך גם לחייהם יהיה בלתי הפיך.
אחד מהדגלים שהניפה הממשלה המסיימת בימים אלו את חייה הוא "המשילות". הטענה שבבסיס קידום "משילות" היתה כי אף על פי שממשלות ימין נבחרות בישראל שוב ושוב, ואף שנתניהו, מנהיג הימין הלא מעורער, מכהן כמעט ברציפות כבר 15 שנים, בפועל השמאל ממשיך לשלוט באמצעות ה"דיפ־סטייט" - אותם פקידים עלומים שמנהלים הלכה למעשה את המדינה. מה שחשוב, הטיפו דוברי הממשלה ושריה, הוא לא מקצועיות או רלוונטיות לתפקיד. הדבר החשוב באמת הוא הדרך, וחשוב מכך - נאמנות אישית למנהיג. יהיה זה השר הרלוונטי, ראש הממשלה, או שניהם יחד.
\\ ערוץ 14
את ה"משילות" קידמו הממשלה ושריה בתנועת מלקחיים אגרסיבית. הזרוע האחת היתה שורה של הצעות חוק והחלטות, שתכליתן להפוך כל תפקיד משמעותי במערכת הציבורית לפוליטי. מעל הכל מהדהדת הפוליטיזציה של מינוי שופטים. המנגנון שצפוי להיות מופעל החל מהכנסת הבאה מעניק לפוליטיקאים כוח חסר תקדים בקביעת זהותם של שופטים בישראל. אבל זה לא נעצר שם: שורה של הצעות חוק שקידמה הממשלה נועדות לאפשר לה למנות כמעט כל בעל תפקיד משמעותי בשירות המדינה, בצבא ובמשטרה על פי החלטתה, וגם לפטר כל בעל תפקיד כזה עם כניסת ממשלה חדשה. בחוקים אחרים, היא יצרה מנגנונים שמעניקים לפוליטיקאים שליטה ברגולציה בתחום התקשורת ובתחומים נוספים.
הזרוע השנייה היתה בפעולה שלא בוחלת באמצעים מצד שרי הממשלה לפוליטיזציה של המשרדים והגופים שעליהם הם ממונים. התחרות קשה, אבל ניתן להצביע על כמה "יהלומים" שבהקו בה: השר לביטחון לאומי פעל במשטרה כממנה־על. מעורבותו במינויים תוך תגמול לנאמניו הגיעה עד אחרון הרפ"קים. גם שרת התחבורה רגב לא בחלה באמצעים. היא הפכה את משרדה למנגנון משומן למינויים פוליטיים והבריחה כמעט את כל משרתי הציבור המקצועיים שפעלו בו. החרה החזיק אחריהם שר התקשורת קרעי, שזרע את גופי הפיקוח על התקשורת במינויים פוליטיים כלבבו. וזה עוד לפני שדיברנו על חגיגת המינויים הפוליטיים בחברות ממשלתיות. עוד מינוי פוליטי מסמר שיער, שנעצר בינתיים, הוא זה של עורך דינו האישי של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה. והרשימה עוד ארוכה.
מינויים פוליטיים לתפקידים ממשלתיים יוצרים פגיעה שיטתית בליבת השירות הציבורי. הם מנתקים את התפקיד מן הכשירות ומכפיפים אותו לנאמנות, מדרדרים את איכות ההחלטות בתחומים שבהם חוסר מקצועיות עולה בכסף ובחיי אדם, ומרוקנים את השירות הציבורי מזיכרונו המוסדי ומאנשי המקצוע הטובים ביותר. הם ממירים מצוינות בחנופה ושוחקים את האיזונים בין הדרג הפוליטי למקצועי. הם פותחים שער רחב לשחיתות ולתפיסת התפקיד הציבורי כ"פרס" מפלגתי, ומרסקים את אמון הציבור במוסדות.
במשך שנים, השירות הציבורי בישראל - הגם שלא היה חף מפגמים - פעל מתוך אתוס של ממלכתיות. פוליטיזציה של שירות המדינה הופכת אותו לסניף מפלגתי, שבו שולטים עסקנים שנאמנותם למפלגה ולשר הממונה. אם נמשיך בנתיב הזה - לא ירחק היום שבו גם נשיא ביהמ"ש העליון יודח בשידור חי אם החלטותיו לא יישאו חן בעיני השלטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו