קשה שלא לחשוב על ווינסטון צ'רצ'יל בימים האחרונים. צ'רצ'יל, המדינאי והמצביא, שהגן בחירוף נפש על עמו ועל העולם כולו מפני מכונת המוות הגרמנית. הוא הוביל את בריטניה במהלך הבליץ ובשנים הקשות של 1941-1940, שבהן עמדה כמעט לבדה אל מול מכונת ההשמדה. נאומיו הפיחו רוח חיים בנצורים ובמותקפים, ותקוות התבל נחה על כתפיו. מוצאי פיו המפורסמים "דם, עמל, יזע ודמעות" ו"לעולם לא ניכנע" נשזרו ברטוריקת הנאומים. ואז נערכו הבחירות בבריטניה סמוך לסיום המלחמה. פרשני־על סברו שאיש המנצח במלחמה לא יכול לנצח בקרב על השלום. רוח הפייסנות של צ'מברליין חזרה. צ'רצ'יל הגדול הובס בבחירות. בשנינות כה רבה, ואולי בכעס בריטי עצור, עת נכנס מחליפו לתפקיד, סינן צ'רצ'יל: "מכונית ריקה הגיעה לרח' דאונינג 10, וממנה יצא קלמנט אטלי".
כעבור שש שנים, כאשר חלחל פנימה אל האזרחים גודל ההצלה מפני השתלטות גרמנית כלל־עולמית, שב צ'רצ'יל לרחוב דאונינג. ההקבלה יכולה היתה להיות מושלמת אל הנעשה כאן בארץ. בישראל נערכו מערכות בחירות למכביר. גם בבריטניה הגדולה וגם בשאר התבל הדמוקרטי. צ'רציל הפסיד ופינה את מקומו. לעיתים הציבור לא מעריך את מה שהיה לו ביד עד שהוא זוכה לטעום קצת מהחלופה.
אבל מילא הבריטים, הם החליפו את ראש הממשלה המוצלח שלהם בבחירות שקופות, כנות והגונות. אחרי הכל, אטלי היה יו"ר הלייבור, וכולם ידעו למה הם מצביעים ומה תהיה מדיניותו. לעומת זאת, מה שמתרחש בימים אלה בישראל הוא חריג מעבר לכל דמיון.
דרכו של בנט זרועה בנורות אזהרה לדבר כוונותיו. נפתלי בנט הוביל קשר "אחים" עם יאיר לפיד עוד בשנת 2013. גם אחרי שלא עבר את אחוז החסימה לפני שנתיים, גם לאחר הסתרת כוונותיו בבחירות האחרונות, הוא התמודד על הניסיון להחליף את נתניהו ו"גרף" שבעה מנדטים בלבד, ובניכוי עמיחי שיקלי - שישה. הקמת הממשלה הבאה באמצעות הונאת הבוחרים היא אחד ממהלכי הרמייה הגדולים בהיסטוריה הפוליטית של ישראל. משל לשתי קבוצות כדורגל המתחרות במשחק גמר בריטי טיפוסי, האחת מנצחת והאחרת מניפה את הגביע לקול מצהלות האוהדים.
בדם, ביזע ובדמעות הובאה מדינת ישראל אל חוף מבטחים. נתניהו הצליח במתינות ובאיטיות לבלום את מבולקת הכלכלה הסוציאליסטית, לפרק את אוסלו ולדחוק את הפלשתינים למקומם הראוי. הסכמי אברהם, שנבנו כחומה בצורה מול איראן גרעינית, ומבצע חיסוני הקורונה, שעדיין נלמד במדינות העולם - רשימת זכויותיו של נתניהו ארוכה מני־ים.
כשייכנס בנט לבלפור, אני מניח שאפילו צ'רצ'יל יזיל דמעה על גניבת השלטון הגדולה בהיסטוריה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו