טראמפ לא בא לנצח את איראן - הוא בא לסגור עסקה

כל מי שעיניו בראשו - ולאיראנים יש עיניים וגם ראש על הכתפיים - מבין שטראמפ אינו רוצה בחידוש המלחמה נגד איראן, שטראמפ כבר שכח על מה ולמה יצא למלחמה מלכתחילה.

תזכורת: כדי לחסל את פרויקט הגרעין האיראני ולהפיל את משטר האייתוללות בטהרן - וכל שהוא מבקש הוא אחר הסכם, כמעט בכל מחיר, שיפתח את מצר הורמוז לשיט ויוריד את המחירים בתחנות הדלק ברחבי ארה"ב. ובקיצור, טראמפ רוצה להשאיר את הסוגיה האיראנית מאחוריו.

באמצע החודש הקודם הוא אמנם הפציץ, בכאילו, מטרות בדרום איראן, אבל מדובר היה במראית עין של הפצצות נגד מטרות, כולן נעדרות חשיבות אסטרטגית, שחלקן הגדול כבר הותקפו ויותר מפעם אחת במהלך המלחמה בחודש מארס האחרון.

אז, כזכור, התפאר טראמפ שכוחה הצבאי של איראן חוסל ושהיא נותרה בלי חיל אוויר וצי (שלא באמת היו לה לפני המלחמה). למותר לציין שמתברר שלאיראנים נותרו יכולות צבאיות ושהם אינם מהססים להשתמש בהן נגד מדינות המפרץ ונגד הכוחות האמריקניים המוצבים בהן.

ועל כך כבר נאמר If you want to shoot - shoot, ואם אינך מתכוון באמת לצאת למלחמה - עדיף שלא תאיים, מכיוון שמהר מאוד יבינו הכל שהאיומים שאתה משמיע ריקים מתוכן, וכך תאבד את מעט הכבוד והיראה שעוד רוחשים לך באזור.

טראמפ חי במציאות משלו, אשר בינה לבין המציאות בשטח הקשר הוא מקרי בהחלט. הוא מספר לכולם שהאיראנים מתחננים שיחתום עימם על הסכם, שעה שהוא וממשלו הם המשדרים מצוקה ונואשות להשיג הסכם שיותיר את הסוגיה האיראנית מאחור. הוא מספר שידרוש מהסעודים להצטרף להסכמי אברהם בתמורה לפרויקט הגרעין שהוא עתיד להעניק להם, ורק שוכח לספר שההסכם עם הסעודים כבר חתום ועשוי. ומה שחמור לא פחות אלו הם ההסברים של טראמפ לשינויי הכיוון התכופים והתזזיתיים במדיניותו, לעיתים שינויים של 180 מעלות. כל אלו, כידוע, הם פרי של מצבי הרוח המשתנים שלו כמו גם הצד שעליו הוא מתעורר בבוקר.

היה אפשר לגחך מההצהרות של טראמפ - כאשר במשפט אחד הוא אומר לא פעם דבר והיפוכו - אם השורה התחתונה שלהן לא היתה כה עצובה וגם מסוכנת. כשמתחילים להתייחס לנשיא ארה"ב כאל בדיחה זו בהחלט סיבה לדאגה, ובעיקר בעבור ישראל. שהרי התמיכה האמריקנית בנו היא נדבך יסוד בבניין העוצמה שלנו, ומישהו באזור עוד יכול לקחת ברצינות את ה"זובור" הכמעט יומי שהוא עושה לנו.

אמירה של טראמפ שלפיה ישראל עושה בדיוק את מה שהוא אומר לנו לעשות, או שאם יחליט לצאת למלחמה נגד איראן, ישראל תצטרף אליה בתוך שתי דקות, הן אמירות שמגמדות והופכות את ישראל לרפובליקת בננות העונה אמן לקול אדוניה. זה לא רק מעליב אלא גם מזיק, שהרי כל האזור רואה את המראות ושומע את הקולות ומסיק את המסקנה המתבקשת שאפשר ורצוי, בברכת טראמפ, לחבוט בישראל.

מכל זה עולה מסקנה אחת. מטראמפ לא תבוא הישועה, וצריך להיערך למצב שבו ישראל לבדה תיאלץ להתמודד עם האתגרים הביטחוניים המצויים לפתחה וגם עם ההתקלות וההנחתות של טראמפ, עיין ערך הדרישה לסגת בסוריה, בלבנון ובעזה.

מכיוון שטראמפ אינו רוצה במלחמה עם איראן - וגם אם יפתח בסבב עימות נוסף, הרי שכל מטרתו היא להשיב אותה אל שולחן הדיונים - טעות תהיה מבחינתה של ישראל להיגרר במעין אפקט פבלובי אחר כל מהלך אמריקני שלא ישרת אותנו בהכרח אלא יפגע בנו ויחליש אותנו. שהרי סבב עימות עם איראן שייגמר כמו קודמיו בהסכם מפוקפק כזה או אחר - בוודאי לא ישפר את מצבנו.

ויכול להיות שגם אנחנו צריכים להבין, כמו שהאיראנים הבינו מזמן, שלטראמפ יש תאריך תפוגה, וצריך למשוך זמן עד אז ולהיערך ליום שאחרי.