אין ספק מהיכן הגיעו ההדלפות אודות תחנוני בנימין נתניהו להגיע לביקור בבית הלבן, והכתף הקרה שקיבל משם. ברור גם מי סיפר לכתבים שהממשל האמריקני לא רצה בביקור ודחה את בקשות נתניהו במשך שבועות. עד שלבסוף נדרשה ישראל לשלם תשלום כבד מאוד בעזה, כדי שהנשיא ייעתר - יואיל ברוב חסדו לספק לראש הליכוד תמונות בחירות בחדר הסגלגל. אבל שעות לפני הביקור המיוחל מצא לנכון דונלד טראמפ להוסיף מנה מקדימה של עלבונות, כאשר אמר לכתבים שהוא לא צריך את ביבי כדי לדעת מה קורה באיראן, ושאיש - כלומר ביבי - לא יאמר לו אם למכור מטוסים לארדואן - החבר שלו, למרות הקדחת האנטי-ישראלית של שליט טורקיה. כך גם הביקור, שבו ראש הליכוד מתכוון להתגאות כל כך בדרך אל הקלפי, הפך לחוליה נוספת בשרשרת העלבונות המוטחים באחרונה מהבית הלבן בראש ממשלת ישראל. צריך להיות כפוי טובה כדי להתייחס כך למנהיג של בת ברית נאמנה כמו ישראל, שזה עתה נלחמה שכם אל שכם עם הכוחות האמריקניים ומשמשת אי של יציבות וידידות נדיר עבור ארה"ב במזרח התיכון, כמעט בעולם כולו. ברור שהנשיא, ועוד יותר מכך סגנו, נוהגים כך משיקולים אישיים ופוליטיים שראויים לכל גנאי. אבל חייבים להודות שבנימין נתניהו, בהתנהלותו, מספק להם סיבות לא רעות לגישה המזלזלת שלהם כלפיו. כי הוא עצמו לא מכבד את עצמו ואת האינטרסים של המדינה שלו. כי האינטרסים של מדינת ישראל, כמו גם הכבוד העצמי שלנו ושל נתניהו, חייבו שלא לנסוע עכשיו לוושינגטון. ואין שחר לטענה שנדרשה פגישה חלולה של שעה ועשרים בבית הלבן, בפורום רחב וטקסי, כדי לספר לאמריקנים משהו שהם לא יודעים על איראן. תובנות ואופקים חדשים לא עוברים בפורום שכזה. לשם כך יש לצדדים ערוצי תקשורת יומיומיים טובים בהרבה, שאפשר להעביר בהם מידע וגם לשכנע. לרב-אומן פוליטי כמו דונלד טראמפ, ברור מה באמת הייתה מטרת הפגישה, שהיא נועדה רק לשרת את מסע הבחירות המקרטע שהשיק עכשיו נתניהו. לספק תפאורה כוזבת של הישג מדיני. לא שדונלד טראמפ מסתייג ממטלות של עזרה אלקטורלית לחברים. בעבר הוא כבר נרתם לסייע לביבי להיחלץ מאימת הדין הישראלי, ולכן התנפל בכוחניות אנטי-דיפלומטית על נשיא המדינה ומערכת החוק, בניסיון לסדר חנינה לנתניהו. כך ייעשה עבור מי שמוכן לעשות הכול למענך, גם כשזה לא עולה בקנה אחד עם טובת המדינה שלו. וטובת מדינת ישראל מחייבת את נתניהו לשחק עכשיו בונקר. האמריקנים מפעילים עלינו לחץ בשורה של חזיתות, שבהן האינטרסים שלהם ושלנו שונים. בלבנון, בסוריה, בעזה, שלא לדבר על היחס למדינות אויב כמו טורקיה וקטר. ישראל חייבת לסרב לכל ויתור, ובמיוחד לא לחשוף צדדים חלשים וגחמות, שיאפשרו לנשיא ואנשיו להפעיל עלינו מנופים מסוכנים. לכן, גם לו היה מוזמן לוושינגטון ולא נדחף בכוח, היה על ביבי לנהוג לפחות כפי שנהג נשיא מצרים - א-סיסי, כשסירב להזמנה לבקר את טראמפ לפני כשנה. הוא לא רצה לעמוד מול לחץ נשיאותי אימתני, ולוותר על אינטרסים מצריים חיוניים. ניסיון העבר מחייב אותנו לעבור לכוננות ספיגה כשנתניהו טס לוושינגטון. כי אם משבתו בירושלים הוא לא מעז להוציא מילת ביקורת נגד טראמפ ואנשיו, גם כשהם חותמים על הסכמות טירוף עם איראן, כאשר הוא מגיע לחדר הסגלגל הוא בכלל נמס. כך, קיבלנו התנצלות טלפונית של נתניהו למנהיגי קטר בוושינגטון, וגם את הסכם 20 הנקודות הקטסטרופלי מול החמאס. הסכם שנחתם על המקום בבית הלבן, מבלי שהקבינט או הממשלה החליטו, עיינו, אפילו יודעו. נכון לעכשיו לא ברור עם איזה נזק נוסף יחזור נתניהו ממסע צילומי הבחירות בבירת ארה"ב. אבל מה שכבר ידוע הוא שהאתנן שנתניהו שילם לאמריקנים, כמחיר כרטיס הנסיעה לוושינגטון, כבר הנחית עלינו מכה אסטרטגית. כי במסמך 20 הנקודות ההזוי שעליו חתם נתניהו, היה טמון בכל זאת שסתום ביטחון אחד - פירוק החמאס מנשקו. ישראל יכולה לטעון שהסעיף המחייב כוח בינלאומי לפרק את החמאס, מאפשר לה שלא להתקדם בכל חזית אחרת של המסמך המסוכן, עד שיבוצע הפירוק הבלתי אפשרי הזה. השבוע ויתר נתניהו גם על הדרישה הזו, ומכאן ייכנסו כוחות זרים לעזה, שיקשו עלינו להמשיך במסע טיהור הטרור הנוכחי. כך תוקם ממשלת פיקציה של טכנוקרטים בעזה, עושי דברו של החמאס. מעכשיו יתחיל שיקום האוכלוסייה העזתית, שתוסגר כפרי בשל לידי שלטון החמאס. כך, השבוע שוב הופקרו אזרחי מדינת ישראל והעוטף, עבור תמונות למסע בחירות.
