"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההפסד הכלכלי של חקיקת המשתמטים

הוצאות הביטחון, חוקי ההשתמטות והלחץ על התקציב יוצרים מציאות שתכביד על כל ממשלה עתידית • המשמעות: מרחב בתמרון שלה יצטמצם בצורה משמעותית

,עודכן
0השמעה
אישור חוק יסוד לימוד תורה במליאה. הכבדה על מערכת הביטחון, צילום: אורן בן חקון

ממשלת נתניהו זה עתה סינדלה את שר האוצר הבא, גם אם יבוא משורות האופוזיציה של היום. מעבר לכך, התוואי הכלכלי שהיא יצרה מגביל מאוד את האפשרויות הפוליטיות של הממשלה הבאה, גם אם זו תרצה לערוך שינוי כיוון. הסנדול מתבטא בשלושה מהלכים מהשבועות האחרונים:

  1. חוקי ההשתמטותלמיניהם לא מאפשרים גידול אמיתי בסדר הכוחות של צה"ל, וממשיכים להוות נטל קשה על מערך המילואים. לכך יש משמעויות רבות, וביניהן כלכליות. למשל, כשחלק משמעותי בכוח העבודה האזרחי מועסק במשך רבע או שליש של השנה במשימות צבאיות, הרכב התוצר ורמתו משתנים. לשינוי זה יהיו נזקים קצרי טווח וארוכי טווח למשק.
  2. מהחוקים בנוגע לחרדיםמשתמע גם המשך סבסודם מתקציב הממשלה. זוהי אבן ריחיים אחת משמעותית על תקציב המדינה.
  3. חלה הגדלה עצומה של תקציב הביטחון. ברשותכם, אציג כמה מספרים להמחשה: התקציב עלה מ־70 מיליארד שקלים ב־2022 ליותר מ־140 מיליארד שקלים בתקציב הנוכחי. בימים אלו מתקיימים דיונים על גידול נוסף בתקציב, ל־180 מיליארד שקלים. למי שסכומים אדירים אלו אינם מספיק ברורים, אציג אותם במונחים של אחוזים מהעוגה הלאומית: מדובר בעלייה מכ־4% תוצר לכ־7% תוצר עכשיו, ולכ־8.7% תוצר כשתסוכם התוספת. כמו כן, נדונה כבר כמה זמן במלוא הרצינות תוספת של 350 מיליארד שקלים לאורך עשור, ונתניהו מקדם אותה באגרסיביות. אם יתממש התוואי הזה, ישראל תגיע לרמת הוצאה ביטחונית של יותר מ־10% תוצר. זוהי אבן ריחיים אדירה נוספת על התקציב.

מציאות שהממשלה יצרה

איזה ראש ממשלה ואיזה שר אוצר יקצצו בתקציב הביטחון במציאות הגיאו־פוליטית החמורה השוררת כעת? אזכיר שחלק גדול ממציאות זו נוצר על ידי הממשלה הנוכחית עצמה. איזו מדיניות חדשה תוכל ממשלה כזו לעשות לטובת אזרחיה? בעיות בוערות כמו הפקקים בכבישים או המחסור ברופאים וההמתנה לתורים, כמו גם בעיות ארוכות טווח (למשל, המחירים הגבוהים בשוק הדיור ואתגרי התעסוקה בעידן ה־AI), לא יזכו למענה כלל עקב הלחץ האדיר על התקציב.

בעיות חמורות לא ייפתרו. פקק תנועה,צילום: יהושע יוסף

המדיניות הזו העלתה את ישראל על נתיב של עלייה גדולה במיסוי בעתיד, כולל העתיד הקרוב, ירידה משמעותית ברמת החיים וקושי גובר והולך לשאת בנטל הביטחוני. כלל לא ברור שממשלה חדשה כלשהי תוכל לשנות כיוון. ייקח זמן רב ומאמץ ניכר לעשות תפנית חדה.

מעבר לכך, אם להיות ריאליסטי, לא ברור לי שכל מרכיבי הממשלה הבאה ימהרו להסיג לאחור את החקיקה הרעה של ממשלת נתניהו: המצב הביטחוני, הנוחות הפוליטית והרצון לזכות בתמיכת המפלגות החרדיות עלולים לגבור על שיקולים של הטווח הארוך. לחלק בממשלה החדשה אף יהיה דווקא מתאים להישאר עם ההגדלה בכוחה הפוליטי דה־פקטו של הרשות המבצעת, יחד עם המרחב המצטמצם של מדיניות לטובת אזרחי המדינה. הסנדול יהפוך לתירוץ לאי־עשייה, ולמכשלה רצינית מאוד בדרכה של המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר