בריחות שלמה: תיקון העוול מהסכמי אוסלו

בריכות שלמה הן אתר היסטורי מרהיב שנמצא מדרום לבית לחם, ליד היישוב אפרת שבגוש עציון. מדובר בשלוש בריכות ענק שנבנו בידי הורדוס, השתמרו מתקופת בית שני, ומספרות את הסיפור של ירושלים בעת העתיקה. הבריכות היו חלק ממערכת אספקת מים לירושלים, מערכת של צינורות, אמות מים, מנהרות ובריכות שנועדו להזרים מים חיים לעיר.

בהסכמי אוסלו, מדינת ישראל נסוגה מבית לחם ומסרה אותה לשליטת הרשות הפלסטינית. מישהו שם בצבא ובממשלה דווקא רצה להשאיר את בריכות שלמה כשטח ישראלי, אבל אז הגיעו המפות. במקום להשאיר את האתר בריכות שלמה בשטח C, הקיפו את השם של האתר, "בריכות שלמה", בשטח C, ואילו הבריכות עצמן ננטשו בשטח A. בעוד שטח C הוא שליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית, שטח A הוא שליטה ביטחונית ואזרחית של הרש"פ. ככה איבדנו את בריכות שלמה, בשלומיאליות חסרת אחריות ומנותקת מהשטח.

במשך כ־20 שנה של קונספציה יהודים לא היו יכולים ללכת לבקר באתר הזה, כשבמקביל הוא נהרס והושחת בידי הרשות הפלסטינית. לאחר מכן, יהודים התחילו לבקר שם, בתיאום ובליווי צבאי. בהתחלה בטפטופים, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, יש התעוררות שמבקשת לשמור על המקום כאתר ארכיאולוגי נדיר. גם חברי כנסת ושרים ביקרו באתר לאחרונה, והביעו רצון לשקם אותו ולהפיח בו שוב את הרוח היהודית שמגיעה לו.

הפלסטינים כמו פלסטינים, במשך עשרות שנים הזניחו והשחיתו את המקום, ועכשיו, כשהיהודים התעוררו, הם מתארגנים במקביל ומנסים לנכס לעצמם לא רק את האתר הארכיאולוגי, אלא כמובן גם את ההיסטוריה. תושבי גוש עציון שעוקבים אחרי הקבוצות הפנימיות של ערביי האזור מעידים שהם להוטים מאוד על בריכות שלמה, כתגובת־נגד לפעילות ישראל במקום.

בשבוע שעבר החליטה הרשות הפלסטינית להקים מסגד בתוך האתר היהודי העתיק הזה: "מתוכנן שמועצת השרים תבקר ביום רביעי בבריכות שלמה כדי להניח את אבן הפינה לבניית מסגד. לאחרונה הוכרו בריכות שלמה ונרשמו במרשם הפלסטיני כאתר ארכיאולוגי והיסטורי". 30 שנה הזניחו, הרסו, השחיתו, ופתאום - החליטו להקים מסגד ולרשום את האתר כאתר ארכיאולוגי פלסטיני. כרוניקה ידועה מראש.

הקמת המסגד נבלמה זמנית, ברגע האחרון, בידי אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, בעקבות מהומה קטנה שהקימו חברי כנסת מהציונות הדתית. זה כמובן לא תפס יותר מדי כותרות, אבל יש פה אירוע משמעותי מאוד. ראשית, כי מדובר בלב - הבריכות הן נכס צאן ברזל של העם היהודי בארצו. זו לא עוד גבעה או פחות גבעה, מדובר פה על ההיסטוריה שלנו, הקשר העמוק שלנו לארץ הזו ולמורשת שלה. אנחנו ילידי המקום הזה, אפילו האבנים מספרות את זה.

שנית, כי אפשר לראות פה דוגמה חיה איך הרש"פ משכתבת את ההיסטוריה בשידור חי מול עינינו. קודם מזניחים ומשחיתים, ואז מנכסים ומעוותים.

ברשות הפלסטינית מקדמים עכשיו הכרה של אונסק"ו בבריכות שלמה כאתר מורשת פלסטיני. זו לא טעות, זו מדיניות: הרש"פ מבינה את הערך של ההיסטוריה והארכיאולוגיה ומנסה לקדם הכרה של 24 אתרים יהודיים קדומים כאתרי מורשת פלסטיניים. ההרודיון? אתר מורשת פלסטיני. ארמונות החשמונאים? שומרון הקדומה? ערש מולדתם של הפלסטינים.

אונסק"ו זה אותו גוף שהטיל ספק בקשר של העם היהודי להר הבית ולכותל. הוא גוף פוליטי אנטי־ישראלי, שההיסטוריה והארכיאולוגיה לא מעניינות אותו. ככה גונבים לנו את ההיסטוריה והשורשים. מדינת ישראל חייבת למצוא פתרונות. בארגון "שומרים על הנצח" מבקשים להקים מעין קו צהוב לאתרי המורשת ביהודה ושומרון, תוך שימור חופש פעולה ישראלי מלא להגנה עליהם. והאמת? את בריכות שלמה צריך להפקיע ולהפוך אותן, שוב, לשטח ישראלי. כי מה זה תיקון טעות של אוסלו מול עוול היסטורי?