כחלק מתחילת הקמפיין שלו לנשיאות, ואולי בשל הצורך להלבין את זהותו היהודית ואת אביו הישראלי, הפוליטיקאי האמריקני רם עמנואל הגיע בשבוע שעבר לאוניברסיטת תל אביב.
הוא סיפר לישראלים את "האמת הקשה": כל עוד תמשיכו להילחם באויבים שלכם - העולם המערבי, כולל יהדות ארה"ב, יתרחק מכם. כל עוד תדחו את פתרון שתי המדינות - לא יהיו לכם ידידים. מלבד, אולי, סומלילנד. משום מה, ישראלים רבים התרפקו על נאום זה.
את החרם נוטף השנאה על מדענים, אמנים וסתם אזרחים ישראלים עמנואל לא ייחס לאנטישמיות, אלא לממשלת ישראל. את 7 באוקטובר הוא תיאר, מעשית, בתור עבר שיש לשכוח כדי להתקדם הלאה אל עבר העתיד:
הסכם מדיני עם התנועה הפלסטינית ושאר מדינות הליגה הערבית. תוך התרפקות על הסכמי אוסלו, עמנואל סירב להכיר במעשי הערבים כמציאות שיש להתחשב בה. את המצב הנפשי של היהודים הישראלים לאחר 7 באוקטובר הוא כינה "ציניות וכעס".
עמנואל נזף ביהודים החיים בציון על כך שהם חוששים לחייהם ומוכנים להילחם עבור עתיד ילדיהם. למעשה, הוא עושה את מה שעושים כל שונאי ישראל ומשתפי הפעולה איתם - משכיח את מעשי הערבים והעולם המוסלמי, כדי להראות שהשנאה שמופנית כלפי היהודים כמדינה, כקולקטיב או כיחידים היא פעולה פוליטית מוצדקת.
עבורו, העובדה שיהודי ארה"ב תומכים בממדאני אינה אות קלון עבור אותם היהודים, שתומכים באדם שמכנה יהודים ציונים "מפלצות" - אלא עבור אזרחי ישראל שלא סילקו את נתניהו.
גם הבטחתו לעולם שבו היהודים ומדינתם אינם שנואים מבוססת על השכחת מעשי הערבים - כלומר, על שקר. לא רק שהערבים סירבו פעם אחר פעם לכל הסדר מדיני, אלא הם גם הגיבו בטרור רצחני לכל ניסיון נורמליזציה. בין שמדובר באינתיפאדה שבוצעה כתגובה לניסיונות השלום ובין שמדובר בטבח 7 באוקטובר - התנועה הפלסטינית מצהירה מראש על כוונותיה, הנעות מהשמדה מוחלטת של מדינת ישראל להשמדה מוחלטת של היהודים כולם.
הרשות הפלסטינית, הנחשבת מקובלת ומתונה, לא רק מצהירה על כך - אלא גם יוצרת בימים אלו ממש צבא גדול ומיומן, שיכול להוביל למוות המוני של ישראלים.
הצרה היא שאף אחד לא מקשיב, ושלאף אחד, בעצם, לא באמת אכפת (והאם עלינו להיות מופתעים, ברצינות? הרי גם מאלפי הפליטים היהודים שברחו מהזוועות של מכונת ההשמדה הנאצית לאיש לא ממש היה אכפת, גם בקרב "המדינות המתוקנות").
הנוסחה שמציב עמנואל ברורה: היהודים יקבלו אהבה - כל עוד ישכחו מיהו האויב. חבל שעמנואל לא סיפר גם את החלק השני של הנוסחה: כל עוד היהודים ישכחו מי הוא האויב - הם ואהוביהם ייספו.
אירופה, שעל אדמתה התרחש הפתרון הסופי, מבקשת מאיתנו להתאבד באמצעות פתרון שתי המדינות, ויהודים אמריקנים מצטרפים לכך בשמחה, אף שהטרור הערבי לא פוסק, אלא רק גובר. אל מול גל עכור זה של חוסר צדק וחוסר אמת, עלינו לעמוד ברצינות מאחורי הבטחתנו כי לעולם לא עוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו