מכתבו החריף של הרמטכ"ל בתגובה לחוק הקפאת מעצרי עריקים העלה לשיא חדש סוגיה, שתהיה אחד המוקדים הבולטים במערכת הבחירות.
אין מחלוקת על העומס האדיר על המשרתים בסדיר ובמילואים, עד כדי חשש לקריסת המילואים. אך בוויכוח שהתפתח בסוגיה, נוצר הרושם שהמחסור העצום בכוח אדם, במיוחד במילואים, נגרם רק בגלל ההשתמטות החרדית.
כאב לבן ששירת כלוחם יותר מ־400 ימים, ולבת תומכת לחימה ששירתה כ־150 ימים, אני תוהה: האומנם המקור הבלעדי למילואימניקים החסרים ולהפחתת העומס על מיעוט המשרתים הוא רק החרדים?
אין בכוונת הדברים לפטור את החרדים משירות צבאי, או את מקבלי ההחלטות מטיפול שורש בבעיה, גם אם הטיפול יכאב. השתמטות החרדים היא בלתי נסבלת.
מקבלי ההחלטות יצטרכו לשנות את המדיניות כלפי החרדים מן היסוד. המלחמה גילתה שהסיסמה החרדית הישנה והמוכרת, שלפיה מי שלא לומד תורה חייב להתגייס, היא שקרית. מנהיגים חרדים חזרו והבהירו שגם למי שלא לומד תורה אסור להתגייס.
בחוצפה ובעזות מצח, כפויי הטובה שבין רבניהם אף העזו לבקר את הדתיים־הלאומיים המשרתים. אחד מהם העז לומר שהם נהרגים כי "רבותיהם מלמדים תורה מעוותת".
אין ספק שאפילו גיוס של כמה אלפי חרדים בשנה לתפקידים של לחימה ותומכי לחימה יקל את העומס העצום. עוד יש לזכור שכל חייל סדיר חוסך גיוס של כמה וכמה אנשי מילואים בתפקידים מקבילים.
לכן ברור שהדרישה לגיוס חרדים אינה רק מוצדקת עקרונית ומוסרית, אלא גם חיונית מבחינה מעשית.
ולאחר שהבהרנו, נשאל: האם כדי להקל את העומס, לפחות במילואים, אין בנמצא מקורות אחרים לגיוס? כדי לענות על השאלה, נצא למסע בעקבות נתוני צה"ל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: באתר צה"ל מופיעים נתונים בנוגע לתקופת שיא הגיוס באוקטובר-דצמבר 2023, שבה כל מי שרצו ויכלו הגיעו למילואים.
תקופה שמבהירה לא רק כמה שירתו, אלא גם כמה מקבוצת הגיל הרלוונטית כלל לא משרתים במילואים. על פי מחקרים אחרים, מספר משרתי המילואים נמוך עוד יותר מאלה שיוצגו להלן.
"סך כל משרתי המילואים שגויסו מאז תחילת המלחמה - כ־295 אלף. משרתי מילואים שחזרו מפטור לשירות מילואים פעיל - כ־45 אלף. בסך הכל, 340 אלף גברים ונשים: כ־65 אלף נשים וכ־275 אלף גברים".
עתה נתמקד ב־275 אלף הגברים: על פי דיווחי הלמ"ס, ב־2023 חיו בישראל כ־1,185,000 גברים יהודים ואחרים (ללא ערבים ודרוזים) בני 44-20.
קבוצת גיל זו אינה זהה במדויק לגיל שירות המילואים, מכיוון שיש חיילי סדיר המשרתים עד גיל 22. אך אלה מתקזזים עם מילואימניקים ותיקים ומתנדבים מעל גיל 44, המהווים כ־10% מהמילואימניקים.
275 אלף גברים (ששירתו בתקופת שיא הגיוס) מתוך 1,185,000 גברים יהודים ואחרים בקבוצת הגיל הרלוונטית מהווים בסך הכל 23% מהגברים היהודים.
ומנקודת מבט אחרת: 77% מהגברים היהודים לא עשו שום שירות מילואים, לפחות בתקופת שיא הגיוס.
מה־77% שלא משרתים נפחית את החרדים, המהווים כ־14% מכלל הגברים היהודים, ונגלה כי 63% מהגברים היהודים שאינם חרדים בגיל הרלוונטי - כ־745 אלף איש - לא שירתו כלל במילואים בתקופת השיא.
לאחר שלוש שנות מלחמה, עולות שתי שאלות: כמה מאותם 745 אלף הם לוחמים ותומכי לחימה, שהשתחררו ממילואים במסגרת פירוק צבא המילואים בשנים שלפני המלחמה? כמה מאותם 745 אלף, במיוחד הלוחמים, חזרו או הוחזרו בינתיים לשירות מילואים?
באתגר החרדים חובה לטפל מבחינה מוסרית ומעשית, אך ייתכן שפתרון נוסף להתמודדות עם העומס המוטל על המיעוט המשרת נמצא גם במקומות אחרים. אלא שהמקומות האלה פחות רלוונטיים לפוליטיקה.
פרופ' אשר כהן הוא מומחה למדעי המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו