באירופה לומדים להשתמש במזגן - והעתיד של שוק המיזוג כבר כאן

בשבועיים האחרונים נשברו שיאי חום ברחבי אירופה שהפכו אותה לגיהינום אקלימי. את הפרטים, ודיווחים מהבילים מהשטח, אפשר למצוא בעשרות כתבות בנושא, וכן את אזהרות המדענים כי אירועי קיצון כאלה הופכים שכיחים יותר כתוצאה ממשבר האקלים. גם בישראל גלי החום הופכים ארוכים וקיצוניים יותר, והמזגן כבר מזמן אינו מותרות אלא צורך בסיסי.

יש לי כבוד לאירופאים. הם לא מפונקים. במשך שנים הם סירבו להכניס מזגנים לבתים מתוך תחושת אחריות סביבתית, גאווה ביכולת להסתגל לחום, שימוש באסטרטגיות חכמות להצטננות זמנית כמו סייסטה ושכשוך בנהר, והבנה שמיזוג זולל חשמל יקר. הם היו מוכנים לסבול בשביל הדורות הבאים. אבל גם לכוח הסבל האירופי יש גבול. המזגנים הופכים בהדרגה מפינוק לצורך קיומי. כאן מסתתר פרט שרוב הציבור הישראלי כלל אינו מכיר. כשאנחנו רוכשים מזגן חדש, אנחנו בודקים את המחיר, דירוג האנרגיה ועוצמת הקירור, אך כמעט אף אחד לא שואל באיזה גז קירור הוא משתמש. בשנים הקרובות השאלה הזו תהפוך לקריטית.

רוב המזגנים הביתיים בישראל פועלים באמצעות גז קירור ממשפחת גזי ה־HFC, המבצע את העברת החום, שעליו מדבר הטכנאי כשהוא מאבחן "דליפת גז". לצד תפקידו בקירור, מדובר בגז חממה בעל השפעה חזקה על התחממות האקלים. המשמעות היא שדליפה של קילוגרם אחד בלבד ממנו שקולה לפליטה של יותר משתי טונות פחמן דו־חמצני. מסיבה זו החלו מדינות העולם להפחית בהדרגה את השימוש בגזי HFC במסגרת אמנה בינלאומית - "תיקון קיגאלי" לפרוטוקול מונטריאול. בשונה מהסכמים סביבתיים רבים המבוססים על ציות מרצון, כאן נקבע מנגנון אכיפה: מדינה שלא תתחייב להפחתת השימוש בגזים אלו בהתאם למתווה תאבד את האפשרות לייבא אותם ממדינות החברות באמנה - שכיום כוללות כ־90% ממדינות העולם, ואת כל יצרניות הגז. ישראל, המייבאת את כל גזי ה־HFC, אינה יכולה להישאר מאחור.

דמיינו את קיץ 2029. בחוץ לוהט המזגן מפסיק לקרר, והטכנאי מבשר שהלך הגז, ומוסיף שבגלל שקשה להשיגו משתלם בהרבה להחליף את המזגן, אבל שגם אם תחליטו להחליף תיאלצו להמתין שבועות בשל הביקוש הגבוה. בייאוש אתם פותחים תחזית ורואים שהטמפרטורה לא יורדת עד סוף הטווח. כבר עלה לכם החום?

המשמעות ברורה: המעבר לגזי קירור מתקדמים אינו רק צעד סביבתי, הוא גם מהלך הכרחי להיערכות המשק הישראלי לשנים הבאות. הגזים החלופיים, ובהם R32, אחד הנפוצים בעולם, יעילים מאוד בצריכת החשמל אך בעלי דליקות מסוימת, ונדרשת הכשרה מקצועית מתאימה לטיפול בהם. לשם כך נחקק בישראל ב־2025 החוק לאסדרת העיסוק במערכות קירור ומיזוג האוויר, ובהמשך אושר השימוש במערכות ביתיות המבוססות על קררים בדליקות נמוכה. בכך הונח הבסיס למעבר בטוח ומדורג לדור הבא של מערכות המיזוג.

אך בפועל, למרות שניתן לרכוש ולהתקין מערכות עם גזים יותר ידידותיים לאקלים, ובעולם נמכרו יותר מ־370 מיליון מערכות עם R32, קצב המעבר בישראל עדיין איטי. צרכנים רבים אינם מודעים לנושא, מתקינים לא תמיד ממליצים על החלופות החדשות, ויבואנים, יצרנים ומשווקים פועלים בזהירות ומביאים דגמים בודדים. התוצאה היא שגם בקיץ הזה רוב המזגנים הנמכרים בישראל מבוססים על גזי הקירור הוותיקים, ובסבירות גבוהה לא יהיה ניתן לתקנם בעוד שנים בודדות אם ידלוף מהם הגז.

גל החום שפוקד את אירופה הוא תזכורת לכך שהאקלים משתנה, ומהר. ישראל מנוסה בהתמודדות עם עומסי חום, אך דווקא משום שהמזגן הוא חלק בלתי נפרד מחיינו עלינו להיערך כבר עכשיו למהפכה שמתרחשת בעולם המיזוג. לכן, בפעם הבאה שתבחרו מזגן אל תסתכלו רק על עוצמת הקירור או צריכת החשמל - בדקו גם איזה גז יש בפנים.

***

ד"ר נעמה ולד היא מנהלת אגף אנרגיה ושינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה