אני מודה באשמה, נפלתי בפיתוי. העובדה שאני מקדיש את טור הדעה השבועי שלי למעשיו של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ צבי סוכות, היא ההוכחה הניצחת לכך שהפרובוקציה הזולה שלו עבדה, לפחות ברמת כותרות העיתונים והרשתות החברתיות. סוכות, פרלמנטר זוטר בבית המחוקקים, שנמצא בתחתית הרשימה של הציונות הדתית, מבין היטב את מה שמראים לו הסקרים: בקצב הזה, את הכנסת הבאה הוא יראה בעיקר מהטלוויזיה. וכשאין עשייה פרלמנטרית אמיתית לשווק לבוחריו, מה נשאר? לחפש את הדרך המהירה והרעשנית ביותר לקושש עוד כמה קולות, רצוי על גבם של האזרחים הערבים. במקרה הזה: תלמידי בתי הספר.
האירועים האחרונים, שבהם ניסה יו"ר ועדת החינוך של הכנסת לפרוץ לבתי ספר בטובא-זנגרייה ובאום אל-פחם, הם לא פחות מתעודת עניות למערכת הפוליטית הישראלית כולה. האיש שעומד בראש אחת הוועדות החשובות והרגישות ביותר בכנסת, שאמורה לעצב את עתידם, חינוכם וערכיהם של מיליוני תלמידים, יהודים וערבים כאחד, בוחר להתנהג כאחרון הפורעים.
בתוקף תפקידו הרם, ח"כ סוכות מחזיק בכוח עצום. הוא יכול לקבל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת כל נתון, דוח או אינפורמציה שיחפוץ בהם, לנהל דיונים מעמיקים על תקציבים, שיבוצי מורים ותקנים לבתי הספר הקורסים, במיוחד אחרי שש שנים קשות ביותר - מקורונה ועד מלחמה - ולפחות לנסות לתקן עוולות של שנים במערכת החינוך הערבית. אך סוכות מחפש את הבעיה ולא את הפתרון, ויותר מכך הוא מחפש מצלמות. סוכות בחר בדרך שלא משאירה מקום לדמיון אצל אף תלמיד - דרך אלימה ובריונית.
איזה מוסר השכל בדיוק מנסה יו"ר ועדת החינוך להעביר לילדי ישראל, כשהם רואים את האיש שאחראי על החינוך שלהם מגיע עם מסור חשמלי כדי לפרוץ את שער בית הספר? ככל שנתקרב למועד הבחירות, כך התופעה הזו רק תלך ותקצין. אנחנו נראה עוד ועוד חברי כנסת בשולי הימין הקיצוני שיחפשו לרכוב על גבם של האזרחים הערבים, ללבות אש, לייצר פרובוקציות זולות ולהתחרות ביניהם מי יותר קיצוני ומי מייצר כותרת חריפה יותר, כי הם מזהים את החברה הערבית כמגרש המשחקים הפרטי שלהם לקמפיינים פוליטיים, ללא שום הבנה או עניין בנזק החינוכי והחברתי העצום שהם משאירים מאחוריהם - ליהודים לפני הערבים.
אז אני פונה לח"כ סוכות: למרות התהום האידיאולוגית בינך לבין האזרחים הערבים, כדאי שתפנה לבתי הספר הערביים, ממפסוטה שבצפון ועד רהט שבדרום, הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים, ותבקש להגיע לביקור ואפילו לשיעור יחד עם כל חברי ועדת החינוך של הכנסת. תיכנסו בשער בית הספר, ללא גדודי צלמים ויח"צנים שמתאימים את המסר שלך לקמפיין הבחירות שבעוד כמה חודשים, ואין לי ספק שתתקבל בברכה על אף המחלוקות הפוליטיות.
גם תלמד קצת על הציבור הערבי וגם תגלה מציאות שונה לחלוטין מזו שאתה מנסה לצייר לתומכים שלך. הערבים יארחו אותך בכבוד ובקפה ערבי חם וכשר למהדרין, כמנהגם של ערבים בקבלת אורחים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו