לא רק חופשה: ביקור בצפון הוא משימה לאומית לשיקום החוסן

קרוב לאנדרטת עז 77, על רקע שקיעה רמת־גולנית עוצרת נשימה, ירדנו מהאוטו כדי לנשום ולצלם, ופתאום השגחתי במשהו: כבר דקות ארוכות לא ראינו מכונית. אפילו לא אחת. בלילה הגענו למסעדה. לא הזמנו מקום, אבל היו שולחנות פנויים לרוב. דווקא שמחתי על כך שדווקא היו אנשים במקום. כפר הנופש בעין זיוון, פיסת גן העדן שהתארחנו בה ושאני מתיר לעצמי לעשות לה נפשות, היה כמעט ריק.

שדה התעופה מלא עד אפס מקום. ישראל מבלים ונופשים, נרגעים וחוזרים לעצמם. מן המפורסמות היא יכולתו של העם הזה לרפא את עצמו ולחזור לתפקוד אחרי תקופות קשות. זה קורה יותר באתונה ובברצלונה, בזאקופנה ובלונדון. פחות בהר בנטל ובמסעדה.

למה, בעצם? העניין הזה ראוי לדיון לא בשל עודף ציונות ואהבת הארץ, אלא מהטעם הפרקטי הקשור בשיקומה של הארץ, בשיקומו של הצפון ובהחזרת החוסן: נופש בצפון הוא משימה לאומית. הוא מניע מהר והיטב את מנגנוני הריפוי הישראליים, והוא משקם את כלכלתו של הצפון ואת עולם התיירות בכלל.

ישראלים רבים מדירים את רגליהם מהרמה היפה הזו בגלל התפיסה המשותפת ל־70% מהישראלים שלפיה "הצפון" הוא חבל הארץ המשתרע בין זכרון יעקב לבין דמשק.

אבל יש כל מיני צפון (ואני יודע שעצוב לכתוב את הדברים האלה, ובעקבות אירועי הימים האלה בעוד רגע בעזרת ה' נשב ונאכל דגים על הדן), אבל גם בימים הקשים שעברו על הגליל העליון - ברמת הגולן שרר שקט מוחלט, ועדיין רוב הישראלים הדירו רגליהם ממנה, ועציה היפים מלאים דובדבנים אדומים ומבריקים.

שיחה עם המנהלים של גופי התיירות בגולן מעציבה ממש. החלק הכי מעציב בה הוא זה שמספר על גל ביטולי ההזמנות אחרי כל אירוע ביטחוני בכל פינה בצפון, גם הרחוקה ביותר. ממש רואים על קלסתריהם את האכזבה ואת ההחמצה. וזה דבר שצריך להשתנות ומהר, למען כל כך הרבה דברים. למען התיירות בצפון, ולמען שלמות הנפש של תושביה, ולמען חוסנו של העם, ולמען הרמת דגל גאון יעקב וקרן ישראל.

האם צריך לארוז את המשפחה ולמהר לנסוע צפונה כדי לחזק את הארץ? זוהי דרישה מרחיקת לכת. לחופש נוסעים כדי שהמשפחה תחליף כוח ותקבל יפה במשקל, ולא כדי לחזק את החוסן הלאומי. אבל האם ברשימת הטעמים להמלצה על נופש בצפון צריך להכניס גם את השיקול הזה? כן, בהחלט.

רמת הגולן היא יפהפייה ואדירה. חבל הארץ הזה טומן בחובו אינספור קפלי נוף וחקלאות, שכל אחד מהם מסתיר היסטוריה, מורשת קרב ואהבת הארץ. הוא גם קרוב וזול ונותן תחושה ברורה של חו"ל - גם בשל המרחק, גם בשל הניתוק.

זו לא בושה לעדכן את הישראלים בכך שבמרחק כמה שעות מקסימום מביתם ממתין להם גן עדן רגוע וקסום, ולבקש מהם בלי בושה להזמין חדר ברמת הגולן. גם לא תצטערו, וגם תבנו מחדש את ישראל האהובה ואת הגולן הנפלא.