ליכודניק מאוכזב עשוי להצביע ללפיד איש הימין
אי אפשר להזיז מישהו מהמחנה שבו הוא נמצא, אפשר רק למצב את הפוליטיקאי במחנה שבו המצביע כבר נמצא • ליכודניק מאוכזב לא יצביע ללפיד איש השמאל, אך הוא עשוי להצביע ללפיד איש הימין
Your browser doesn’t support HTML5 audio
יאיר לפיד החליט לקרוץ לימין הכלכלי. זה דבר מצוין, אבל יש כאן אבל גדול. לפני כמה שבועות לפיד התראיין לפודקאסט של נדב פרי ואמר: "אתה יודע שאני ציוני ופטריוט ולא שמאלני" - אמירה שסימנה את הקמפיין שלו להתחבב על אנשי הימין. גם אם לא התכוון להעליב פטריוטים וציונים בשמאל, ברור שלפיד מנסה למצב את עצמו כליכודניק, בדומה לשותפו נפתלי בנט שהשיק את קמפיין "ליכודניק אמיתי מצביע בנט". מאז שנות ה־90 קמפיינים של מפלגות השמאל והמרכז התמקדו ב"מאוכזבי ליכוד". יש בכך היגיון - לא ניתן לשכנע את מי שרואה עצמו במחנה השמאל־מרכז להצביע שמאל־מרכז, ומי שרואה עצמו ימני, לא ניתן לשכנע אותו להצביע לשמאל.
אי אפשר להזיז מישהו מהמחנה שבו הוא נמצא, אפשר רק למצב את הפוליטיקאי במחנה שבו המצביע כבר נמצא. ליכודניק מאוכזב לא יצביע ללפיד איש השמאל, אך הוא עשוי להצביע ללפיד איש הימין. לפיד ובנט רואים את איזנקוט מתחזק בסקרים בזכות העובדה שהוא לא נתפס כאיש שמאל. לכן, כדי לשרוד, הם חייבים לעקוף את איזנקוט מימין.
בתוך הימין, הקבוצה החזקה שסומנה על ידי לפיד היא הימין הכלכלי - קבוצה לא גדולה בעלת שלושה מאפיינים מרכזיים. המאפיין הראשון הוא תפיסת נאמנות מפלגתית חזקה, השני אכזבה מרפורמות כלכליות נדרשות שלא יושמו, והשלישי "חילופי האליטות": הסתדרות אאוט - הייטק אין.
לפיד בציוץ משמעותי הכריז ש"סוציאליזם לא עובד", תוך שהוא מדבר על הרפורמות הדרמטיות בקובה, הפרטת חברות ממשלתיות, פתיחת השווקים לתחרות ויוזמה חופשית. לפיד כתב בזכות התחרות, היוזמה החופשית וזכויות הקניין, בצטטו את האייק ושומפטר. הוא יצא נגד "הקומבינות" וה"רנטות". הציוץ היה יכול להיות נאום של תאצ'ר או רייגן ולא היינו מנחשים שזה לפיד. ללא בדל ציניות, מדובר במוזיקה לאוזני המנדטים של הימין הכלכלי. לא לחינם העלה לפיד את חמת השמאל הכלכלי ברשתות החברתיות. ועדיין, הימין הכלכלי בישראל שבע מהבטחות לרפורמות משמעותיות, גם ממפלגות הימין וגם ממפלגות המרכז.
לפיד, בשבתו כשר האוצר של ישראל, הרחיב את משרדי הממשלה והזריק כספים רבים לשוק הדיור שתורגמו לעליות מחירים משמעותיות. כראש ממשלה הוא הגדיל את המגזר הציבורי באמצעות הסכמי שכר וחיזק את ההסתדרות. אבל בעיקר, לאורך כל שנותיו בפוליטיקה, לא קידם רפורמה כלכלית משמעותית אחת - לא בפנסיות התקציביות, לא בחקיקת העבודה, לא בקידום הסחר החופשי, לא במונופול החינוך.
אם לפיד מעוניין לקדם מדיניות ימין כלכלי, אם הוא באמת מאמין בכלכלת שוק, עליו להכריז על רפורמות אמיתיות, כאלה שייטיבו עם המדינה אך גם ירגיזו קבוצות לחץ. אם לפיד מעוניין בשיח על קולות הימין, עליו להכריז שיקדם אוטונומיה בחינוך ושבירת מונופול הסתדרות המורים, שיפתח את שוק היבוא והחקלאות לתחרות מלאה, רפורמה בחקיקת העבודה ורפורמה בקצבאות.
אם לפיד לא מוכן להרגיז אף אחד, אז הוא לא באמת מתכוון להתחרות על קולות הימין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו