שדה תעופה ליד בסיס צבאי? זו סכנה אסטרטגית

סוגיית התעופה האזרחית בישראל נמצאת בנקודה קריטית. ה"השתלטות" של מטוסי התדלוק והמטען האמריקניים על שדות התעופה בנתב"ג ובשדה רמון, שהיא כורח המציאות המלחמתית האזורית, משבשת בחודשים האחרונים את עולם התעופה ועוד צפויה לשבש יותר את המוצא האווירי למיליוני ישראלים בחודשי הקיץ הקרבים. נתב"ג הפך למצר הורמוז הישראלי - שער יחיד, פגיע ורעוע, שסוגר עלינו.

במקביל, בימים אלו מקדמת המדינה את אחד הפרויקטים המסוכנים והבזבזניים בתולדותיה: שדה תעופה של 33 מיליון נוסעים בשדה התעופה הצבאי ברמת דוד.

מאות אזעקות לאורך ימים וחודשים, פגיעות של שברי מיירטים ושברי טילים איראניים ושל חיזבאללה, כלי טיס תקולים שנופלים בקרבת יישובים ומחוללים נזקים ושריפות, אסונות המוניים שנמנעים בנס, ועוד ועוד סיכונים ביטחוניים - כל אלו לא עוצרים את רכבת האיוולת בדרכה. גם במלחמה וגם בעיתות הפסקת אש, הבחירה ברמת דוד מסכנת לשווא את עשרות אלפי התושבים שחיים בצמידות לבסיס הצבאי.

האלטרנטיבה התעופתית למשבר חייבת להיות עצמאית לחלוטין, כזו שאינה חולקת מסלולים עם חיל האוויר. שדה תעופה אזרחי המשולב בבסיס צבאי פשוט יולאם וישותק אוטומטית בכל אירוע ביטחוני, ויהפוך מייד מטרה לגיטימית לתקיפת אויב. אי אפשר לנהל לוח זמנים אזרחי, מסחר בינלאומי וחופשות בתוך מרחב שמנהל במקביל פעילות מבצעית חיונית.

המשך קידום שדה תעופה אזרחי ברמת דוד הוא טעות אסטרטגית פטאלית. על ראש הממשלה ושרי הממשלה לעצור, להפסיק לשפוך כספי ציבור לשווא, ולהודיע באופן נחרץ ששדה התעופה האזרחי יוקם בנגב. התכנון והביצוע שלו יחד יהיו הרבה יותר מהירים מאשר בעמק, והסיכונים נמוכים פי כמה וכמה. 

כבר כיום משרד התחבורה מתקצב הארכה של מסלול שדה התעופה חיפה בכ־200 מ', בתמיכה מלאה של עיריית חיפה, מה שיעניק פתרון תעופתית אזרחי לכ־2 מיליון נוסעים בשנה, לכל היעדים בטווח חמש שעות טיסה לאירופה ולדובאי.

מעבר לסיכון הביטחוני הממשי, שהתחדד מאוד מאז 7 באוקטובר והמלחמה עם לבנון ואיראן, בחירה ברמת דוד תוביל לאסון התיישבותי, כלכלי וסביבתי. מגבלות רעש ומגבלות גובה מונעות כבר כיום את הרחבת היישובים והבנייה לגובה ב־18 רשויות מקומיות מסביב לשדה התעופה הצבאי.

חברת נתיבי ישראל כבר נמצאת בעיצומו של תכנון שדה התעופה בנגב. זהו הכיוון הנכון. הרשויות המקומיות בדרום תומכות בהקמתו ומשוועות ליתרונותיו כמנוע צמיחה כלכלי והתיישבותי אדיר. התעופה האזרחית תוכל להתפתח בדרום ללא פגיעה בביטחון תושביו.

אסור להוליך שולל את הציבור עם פתרונות מדף מסוכנים במסווה של "שדות משולבים". הממשלה חייבת לפתח תעופה אזרחית המבוססת אך ורק על תשתית אזרחית, ללא שום קרבה לשדות צבאיים או ליישובים שעלולים להיפגע מסמיכות שכזו.

כמה עוד סבבים של שיגורים, יירוטים ופגיעות אנחנו צריכים, כדי שמקבלי ההחלטות יבינו שהם משחקים באש, באוויר ועל הקרקע?