ביצועיסט? הפער העצום בין הדימוי שליברמן מנסה לצייר לעצמו לבין המציאות

"שיגעון הוא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות״, צוטט לא פעם אלברט איינשטיין. הוא אמנם מעולם לא אמר את זה, והמשפט הוא ציטוט מתוך ספר של ריטה מיי בראון, אבל מישהו פעם הדביק את המשפט לאיינשטיין כי זה נשמע כמו משהו שגאון היה אומר. ככה זה עם ציטוטים חכמים ואנשים גאונים כמו איינשטיין.

איווט ליברמן הוא גם גאון. הוא הציג לראשונה ב־99׳ דמות חדשה בפוליטיקה הישראלית: האיש שאין לו זמן לשטויות. גבר־גבר. ישראלי־רוסי, חזק, בלי חוכמות, איש של תכלס.

הכל אצלו זה תכלס. אמנם בעיקר בסלוגנים, אבל תכלס. מ־2006, כשנכנס לממשלה כשר לעניינים אסטרטגיים, ועד היום איש לא יודע לציין עניין אסטרטגי אחד שטיפל בו. אבל סביר שפספסנו, כי ביצועיסט עושה, לא משווק. ב־2009 הטיל פצצה כשהכריז ש"בלי נאמנות אין אזרחות" לפני שקיבל את משרד החוץ. שום אזרח לא איבד אזרחות, עם או בלי נאמנות. שום אזרחות לא אבדה לשום בלתי נאמן גם ב־2013 כשחזר למשרד החוץ. גם שום הסכם מדיני לא נחתם, שום פריצת דרך דיפלומטית לא התרחשה, ושום יוזמה לא הבשילה. אבל ככה זה בפוליטיקה, דברים לוקחים זמן ואין צורך להתעסק בשטויות. זה ליברמן, נו. אין אצלו חוכמות. איש של תכלס. היה לו אפילו סלוגן כזה: תכלס ליברמן.

ב־2015 הוא המשיך להראות שהוא לא משחק משחקים כשהצהיר ש״אריאל לישראל, אום אל־פחם לפלסטין" כי יהיו פה חילופי שטחים ויהי מה. בהמשך, למרות שמונה לשר ביטחון, יצא שאום אל־פחם, באופן מפתיע לחלוטין ובניגוד לכל הציפיות, נשארה בדיוק איפה שהיא. אריאל גם כן, אבל זאת רק סמנטיקה. ליברמן יתעסק בזה בהמשך.

וכך זה נמשך ונמשך. שנים הוא דרש שוויון בנטל, חוק גיוס, תחבורה ציבורית בשבת, ובשלב מסוים - לפני שזה נהיה טרנדי - גם קרא לאחדות שזה תכלס מה שחשוב. ולמרות שקיבל שוב ושוב עוד תפקיד בעוד קואליציה, איכשהו יצא, מעשה שדים, שאף אחד לא גויס, שום חוק זכור לא עבר, לא חרדים, לא אחדות, לא פלסטין ולא אום אל־פחם.

אבל בואו, אי אפשר לקבל הכל, וכולם יודעים שליברמן בנאדם ישיר. אמין. חזק. מסתכל לעינים כשהוא מדבר ולא ממצמץ. בנאדם שעומד מאחורי המילים שלו. אפילו כשהוא היה שר אוצר ב־2021 והכריז שדברים פה ישתנו. נכון שקצת קשה לשלוף מהזיכרון רפורמה כלכלית שהוביל או חוק שהעביר, כמו גם שוק שנפתח ומס שירד, אבל אתם מתעסקים בפוליטיקה זולה וליברמן הוא לא פוליטיקאי, הוא איש תכלס. עובדה. קחו את איסמעיל הנייה: ליברמן הבטיח לחסל אותו, והנה הוא חוסל. אמנם עברו קצת יותר מ־48 השעות שהבטיח במקור וליברמן לא היה קשור ישירות לחיסול, אבל עובדה שהוא דיבר תכלס.

וכך חלפו להם 27 שנות. עשר מערכות בחירות. שלל תפקידי מפתח וסלוגנים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי, אבל בלי אף אחד. אף אחד! שיכול להצביע על מהלך אחד שליברמן חתום עליו. איינשטיין בטוח היה אומר על המצביעים הקבועים שלו את המשפט על השיגעון של לעשות אותו הדבר שוב שוב. אה, הוא לא זה שאמר את זה? בסדר, נו. איינשטיין הזה בעיקר דיבר, לא עשה. חבל שלא למד מהתכלס של ליברמן.