הטעות שהחזירה את חיזבאללה למשחק

בראשית חודש מארס, כמה ימים לאחר פתיחת המתקפה האמריקנית־ישראלית נגד איראן, הצטרף חיזבאללה למערכה והחל משגר טילים וכטב"מים לעבר יישובי הצפון. המהלך לא נכפה על הארגון בידי איראן - זה היה מהלך יזום שנועד להשיב לחיזבאללה את היוזמה בתוך לבנון ומול ישראל, ולשנות מן היסוד את כללי המשחק בדרום לבנון שאותם הכתיבה לו ישראל עם סיום הסבב הקודם של העימות עימו בנובמבר 2024.

אז, כזכור, הבהירה ישראל כי היא שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד חיזבאללה בכל פעם שתזהה איום לביטחונה, וכפועל יוצא מכך הוסיפה, למרות הפסקת האש, לתקוף בלבנון, ואף חיסלה מאות ממחבלי הארגון שעה שחיזבאללה נמנע מתגובה.

רבים בישראל ראו בכך הוכחה למכה הקשה שספג חיזבאללה ולכך שידה של ישראל על העליונה. אלא שבפועל היו התקיפות הישראליות נקודתיות ונטולות עוצמה, ואילו חיזבאללה קיבל החלטה מודעת ומחושבת לא להיגרר לעימות עימנו כדי שיוכל לשקם ולבנות מחדש את כוחו. וכך אכן עשה.

עם פרוץ המלחמה באיראן מיהר אפוא חיזבאללה לנצל את ההזדמנות שנקרתה בפניו, והחל תוקף כדי לכפות עלינו כללי משחק חדשים, ולפיהם כל תקיפה ישראלית תיענה בתקיפה מצידו, וכי המשך הנוכחות של צה"ל בשטח לבנון יגרור מלחמת גרילה מצד הארגון נגד כוחותינו.

המענה הישראלי לאתגר של חיזבאללה היה, למרבה הצער, חלקי ומגומגם. במקום לנצל את ההזדמנות שניתנה לנו לפעול בגיבוי אמריקני באופן עוצמתי כדי להביא לשינוי מן היסוד של המציאות בלבנון, הסתפקה ישראל בכינונו של אזור חיץ צר הנמתח לאורך הגבול ומיועד להרחיק את מחבלי חיזבאללה מן היישובים הישראליים בצפון הגליל.

המהלך הישראלי, שנועד להשיג מטרות טקטיות, שיקע אותנו במצוקה אסטרטגית כיוון שאפשר לחיזבאללה לנהל מלחמת גרילה והתשה נגד חיילי צה"ל בתוך השטח הלבנוני, ואף בישראל. זאת, בשעה שבשל לחץ אמריקני נמנע מאיתנו לפעול בעוצמה נגד מפקדות ותשתיות של הארגון המצויות בעומק לבנון ובדאחייה של ביירות, גם כשניתנו הוראות לתקוף את חיילינו.

הניסיון מלמד כי מלחמת התשה שבה אנו משלמים מחיר יומיומי יקר באבידות ובנפגעים ובשיבוש החיים ביישובי הצפון, אינה משרתת שום אינטרס ישראלי, וכי במלחמה כזו ידו של חיזבאללה היא שתהיה על העליונה כל עוד איננו פועלים נגדו בעוצמה ובאופן אפקטיבי. למותר לציין שהרג כמה עשרות מפעיליו או הרס הכפרים השיעיים בדרום לבנון אינו טורד את מנוחתו של נעים קאסם, המאמין, כמו סינוואר בשעתו, שהחורבן שהוא הביא לו דווקא משרת את הארגון, מפחית מן הביקורת הנשמעת נגדו בקרב העדה השיעית ואף מביא לו תמיכה ומתגייסים חדשים, שעה שצה"ל הוא שמקיז דם.

לזה צריך להוסיף את העובדה שהסכם בין איראן לבין ארה"ב עלול להביא להפסקת אש מוחלטת גם בזירה הלבנונית ולנסיגה מלאה של כוחות צה"ל מדרום לבנון, וזאת בטרם השגנו ולו גם חלק ממטרותינו.

ראוי אפוא שישראל תגבש ותיישם תוכנית פעולה אסטרטגית שמטרתה לפגוע ביכולות הצבאיות של חיזבאללה ולגבות מחיר כבד מן הארגון ומתומכיו גם, ובעיקר, מצפון לליטני.

אם לא לכך אנו מכוונים, אלא לעוד תמרון נקודתי של כמה קילומטרים בשטח לבנון, שבסיומו נוסיף לשחק משחק של חתול ועכבר מול מחבלי חיזבאללה המפגעים בנו - כדאי לשקול לסגת מרצועת הביטחון שהקמנו וששהותנו בה אינה מקדמת אותנו לעבר מטרותינו, ותחת זאת לבסס כבעבר את הגנת הצפון על היערכות של כוחות לאורך הגבול ועל הרתעה. במקביל, לנסות להתקדם ככל שניתן בערוץ המשא ומתן הישראלי־לבנוני, שבו נוכל להשיג הישגים טקטיים, גם אם לא פתרון לבעיה, שהרי לממשלת לבנון ולישראל אינטרס משותף להחליש את חיזבאללה.