בג"ץ עסוק במהפכה החוקתית והחייבים נשכחים מאחור

החודש דחה בג"ץ בהחלטה קצרצרה שכתב הנשיא עמית (בהצטרפות השופטים שטיין וכנפי־שטייניץ) עתירה של עמותות "דף חדש" ו"לתת" ביחס להליכי חדלות פירעון. ההחלטה היא תסמונת של תופעה רחבה של דחיקת עתירות חברתיות ואנשים בחובות לחצר האחורית, כתוצאה מהתמקדות בג"ץ במהפכה החוקתית. חדלות פירעון היא מגה־אירוע עם היבטים כלכליים, משפחתיים, נפשיים ובריאותיים, לחייבים ולמשפחותיהם. מדי שנה פונים כ־20 אלף חייבים להליכי חדלות פירעון, ובכל רגע מאות אלפי חייבים ובני משפחה מושפעים מהליכי חדלות פירעון. בשל המלחמה המתמשכת אזרחים רבים, משרתי מילואים ופצועים, תושבי הצפון והדרום, מתמודדים עם משבר כלכלי ועלולים להידרדר לחדלות פירעון.

חוק חדלות הפירעון הוא מהמקיפים והחשובים. החוק עוד צעיר, משווע להטמעה ולפיתוח על ידי שלוש הרשויות, זקוק לתקנות ולהנחיות מדיניות לתפעולו. לצורך כך הוגשה העתירה ביחס לשני הנושאים החשובים: כמה כסף ישלמו חייבים יחידים בכל חודש לנושים, ולמשך כמה חודשים.

אני נדהם ביחס להחלטה מארבע סיבות: 1. אורך ההחלטה הוא שלושה עמודים וחצי, מתוכם פחות מעמוד של דיון;

2. עברו שלוש שנים מתחילת ההליכים ועד למתן ההחלטה הקצרצרה;

3. ההחלטה לא מתייחסת לכך שלחוק מטרות חדשות: שיקום חייבים ושילובם במרקם החיים.

4. העתירה נדחתה אף ששמונה שנים אחרי חקיקת החוק עדיין לא הותקנו התקנות, ואף שנוהל הממונה שיוצר הליכים ארוכים מדי לא תוקן.

כשלים עמוקים

ב־2024 מבקר המדינה הצביע בדוח מיוחד על כשלים עמוקים ביישום החוק ובניהול הליכי חדלות פירעון, לרבות אי־התקנת התקנות, והתמשכות צווי התשלומים ל־51 חודשים בממוצע (מול 36 החודשים הקבועים בחוק). מבקר המדינה הקדיש לא פחות מ־87 עמודים לניתוח הבעיות ביישום חוק חדלות הפירעון. בג"ץ חי עם זה בשלום ודחה את העתירה בהנמקה של פחות מעמוד! לא רק שהדיון בעתירות השתהה, אלא גם ההתייחסות של ביהמ"ש העליון אליהן היתה מזלזלת, ומשמעותה המעשית היא זריקת כל תחום דיני חדלות הפירעון ודומיו לחצר האחורית.

להבדיל מעתירות תקשורתיות שזוכות לעלות על שולחן בג"ץ מהיום למחר, עתירה זו גולגלה לאיטה במסדרונות הרשויות. משכשל הליך מיצוי הליכים שנמרח שנה, הוגשה ביוני 2024 עתירה. המדינה ביקשה וקיבלה שלוש דחיות. בינואר 2025 היא עדכנה כי גיבוש טיוטת תקנות נמצא "בעיצומו" ונערכת "בדיקה מעמיקה" ביחס לנוהל, וכי הבדיקה "צפויה להסתיים בחודש הקרוב". בנובמבר 2025 קבע בג"ץ סוף־סוף את העתירה לדיון לספטמבר 2026, עשרה חודשים מאוחר יותר. בין לבין דן בעתירות רבות שקשורות למהפכה החוקתית. לאחר בקשה הקדמת הדיון נקבעה למאי, ובתוך פחות משבוע נכתבה ההחלטה הקצרצרה שדוחה את העתירה, וזאת מבלי להסתמך על כל דוקטרינה משפטית מוכרת.

כשהחשוב נדחה

אלו ההשלכות הישירות של המהפכה החוקתית ושל העתירות נגדה. חלק גדול מזמנו של ביהמ"ש העליון ממוקד בדיונים ממושכים ובהחלטות ארוכות ומנומקות בנושאי המהפכה החוקתית. הנזק הוא שנושאים חברתיים חשובים ביותר נדחים, חייבים ובני משפחותיהם מופקרים, והחלטות בעניינם אינן מעידות על התעמקות. ניכר שבג"ץ בחר כאן לא לנהל מלחמה. התהפכו היוצרות - במקום לחייב את הממשלה לפעול במסגרת החוק, או לשלוח אותה לכנסת לתקן את החוק, הוא מכשיר את הסטייה מהחוק באומרו שאולי בעצם עדיף הליך ארוך מהקבוע בחוק.

הממשלה והכנסת גם אחראיות למצב. הן מתישות את בית המשפט בהתקפות בתקשורת, בשפע יוזמות חקיקה שמזמינות עתירות, ובסירובן למנות שלושה שופטים חסרים. אולם מדיניות שיפוטית של סחבת אינה ראויה. היא עוד פגיעה בלגיטימציה הציבורית של בג"ץ. מי שמשלמים את המחיר הם מאות אלפי חייבים ובני משפחותיהם.

גילוי נאות: הכותב חבר בהתנדבות בוועד המנהל של "דף חדש" ועמד בראש ועדה שמינתה שרת המשפטים איילת שקד לבחינת תוכנית פירעון בהליכי פשיטת רגל.