שינוי מגיע מלמטה: אחוז החסימה הוא הפתרון

הפוליטיקה הישראלית מתאפיינת בתחושת תקיעות; חרמות פוליטיים, ירידת אמון הציבור בכל המפלגות, מיזוג עם מפלגות רדיקליות ותחושת אי־ייצוג הם רק חלק מהסימפטומים הרעים של המצוקה הזו, שבה נראה כי לא רק שתהליכים חדשים אינם אפשריים - אלא שתהליכים שאמורים להיות מובנים מאליהם, כמו היכולת של אזרח להצביע למפלגה שמייצגת את דעותיו או היכולת של מפלגות להקים קואליציה, הופכים לבלתי אפשריים בעצמם.

לרעה הזאת סיבות רבות. אחת מהן היא אחוז החסימה הגבוה. הטענה השגורה שלפיה אחוז חסימה גבוה תורם ליציבות הפוליטית אינה אלא מיתוס. למשל, ב־2019, כשהמפלגה של בנט ושקד ומפלגת זהות של פייגלין לא עברו את אחוז החסימה, המערכת הפוליטית לא הצליחה ליצור קואליציה - דבר שהיתה מצליחה לעשות בקלות אלמלא חסם הכניסה לכנסת ישראל היה גבוה כל כך. מאז המערכת הפוליטית התקשתה יותר ויותר להקים קואליציות, וממשלת נתניהו הנוכחית הצליחה בעיקר בגלל ויתור אידיאולוגי משמעותי של הציונות הדתית, שהסכימה להתאחד עם עוצמה יהודית, הרדיקלית יותר והמקצועית פחות.

אחוז החסימה הוא לא רק חסם כניסה לכנסת, אלא מונע פריחה אפקטיבית של כל תנועה חברתית חדשה, למשל מפלגות חרדיות שקוראות להשתלבות צבאית וכלכלית, או מפלגות ערביות ציוניות. כרגע אין מספיק אנשים שיצביעו למפלגות כאלה עם אחוז חסימה שעומד על ארבעה מנדטים (בבחירות האחרונות ארבעה מנדטים היו כ־143.5 אלף קולות); לכן תנועות מהסוג הזה לא מסוגלות לקום לכתחילה ונבלעות במערך המסועף של המפלגות החרדיות והערביות הקיימות. אך אם אחוז החסימה היה עומד על מנדט אחד או שניים, תנועות שמבקשות להניע תהליכים ארוכי טווח של שינוי סוציולוגי, תרבותי ופוליטי היו מסוגלות לקום.

לדוגמה, החרדים שמעוניינים בשילוב ובגיוס לא יהיו, ככל הנראה, יותר ממנדט אחד או שניים; אבל אם יש מנדט אחד כזה, השינוי משמעותי: נציג פורמלי יוכל לדאוג לתקציבים מתאימים, להציע פתרונות מעשיים מתוך היכרות עם השטח, ולהיות במשא ומתן מול מפלגות חרדיות ולא־חרדיות אחרות. לא רק שכל גוש יכול להקים קואליציה עם מפלגה שכזו, עצם הייצוג הפוליטי יכול לאפשר לה לפנות לקהלים חדשים, לקדם מדיניות אפקטיבית ולהגדיל את השפעתה.

ככלל, ישראלים רבים, גם כאלו שיודעים למי הם עומדים להצביע, היו משתוקקים לדם חדש אמיתי - ולא רק שמות גדולים ממערכת הביטחון או התקשורת שיכולים לכתחילה ליצור מפלגה גדולה. הפוליטיקה הישראלית משתוקקת למפלגות חדשות, שוברות גושים, ולעיתים מזדמנות - למשל, מפלגת מילואימניקים אורגנית, שככל הנראה לא תהיה שווה יותר מ־2 מנדטים ולא בהכרח תצליח להתקיים לאורך זמן, אך תייצג נאמנה את אנשי המילואים.

כמו שמלמדת אותנו ההיסטוריה של הציונות, כמעט שום שינוי מהותי לא מגיע מהמיינסטרים. הוא מגיע מהשוליים. כרגע המערכת הפוליטית דוחקת את השוליים האלו. האינטרס הכלל־ישראלי הוא לדרוש מנבחרי הציבור להוריד את אחוז החסימה ולתת ייצוג לכל הישראלים.