עוֹנַת הַטַּל

הַאִם רַכּוּת מַגָּע אוֹ רַק הַתְמָדַת נוֹזְלִים?

הַאִם טִפְטוּפוֹ שֶׁל הַדִּמְיוֹן אוֹ נְגִיעַת הָמוֹן?

לֹא הַקַּיִץ בּוֹ מוֹשֵׁל, לֹא הַחֹרֶף בּוֹ נוֹזֵל,

לֹא אָבִיב יַגְדִּירֶנּוּ, וְאֵין מוֹלַדְתּוֹ בַּסְּתָו:

עוֹנַת הַטַּל נִמְזֶגֶת מֵרוּחַ אָדָם נִבְרָא

בְּגַן עֵדֶן הָרִאשׁוֹן.

וּבִתְפִלַּת הַטַּל מֻכְרָז: "אוֹת יַלְדוּת טַל  לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת",

"וְכָל נְאוֹת דֶּשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים",

יַלְדוּת קְבוּעָה הוּא הַטַּל

בְּכָל בָּשָׂר וָדָם, עֲצֵי חַיִּים וְדֶשֶׁא,

אֵין אָדָם שֶׁיַּחְצִיף פָּנָיו לְזֹאת הָעֲדִינוּת

וְכָל הַזַּעַף הָאֱנוֹשִׁי נָבוֹךְ.

הַטַּל יוֹרֵד לְהַעֲלוֹת חַיֵּינוּ

וְהִפּוּכוֹ - הָעֹרֶף הַמִּתְקַשֶּׁה לָשֵׂאת אֶת הָרֹאשׁ הָאֱנוֹשִׁי,

"עַם קְשֵׁה עֹרֶף" אֵינוֹ מוּכָן לְהִתְפַּיֵּס

אַךְ יוֹדֵעַ לְהַתְמִיד בְּזֶהוּתוֹ,

וּבְאַרְצֵנוּ הַטּוֹבָה הָעֹרֶף הַנָּחוּשׁ אֵינוֹ רַק אֹפִי

כִּי אִם גַּם שְׂדֵה מִלְחָמָה שֶׁמָּאַס בַּחֲזִית.

עוֹנַת הַטַּל לֹא נִרְשְׁמָה עַד כֹּה

בְּמִגְבְּלוֹת מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה -

הִיא מְבַקֶּשֶׁת לְהִשָּׁאֵר נִמְשֶׁכֶת,

מַעֲנֶה קָבוּעַ לִגְבוּרַת הָרַכּוּת,

זְמַנָּם שֶׁל הַתַּקִּיפִים בְּנֶאֱמָנוּת אַהֲבָתָם

וְנִפְעָמִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחֶסֶד אֵיתָן.