"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוקטרינת יועצות השינה לשעבר

ואז בא בן גביר המושמץ והמסוכן, זה שאמרו שיצית את המזרח התיכון כל בוקר, וכפר בעיקר: מיותר להתנצל על עצם קיומנו בהתאם ללוח השנה המוסלמי

,עודכן
0השמעה
איתמר בן גביר. צילום: אורן בן חקון

בשקט, בלי ששמנו לב ובחסות הריצה למקלטים, נרשמו השנה אפס הרוגים ישראלים בפיגועי טרור ברמדאן, לראשונה מאז 2013. 13 שנות חודשי צום שאיכשהו תמיד נגמרו בדם יהודי, ודווקא השנה - זו שבה סגרו את הר הבית למתפללים כביכול כי מלחמה, שבה צה"ל הפעיל מבצעים חטיבתיים אגרסיביים בערים ובכפרים עם יותר מ־400 עצורים ו־15 מיליון שקל שיועדו לטרור ונתפסו - דווקא השנה יש ירידה של 70% בפיגועים ובניסיונות לפיגוע. החדשות הן שאין חדשות.

תפילות רמדאן בכניסה להר הבית (ארכיון),צילום: נועם מושקוביץ

שנים. שנים הסבירו לנו בכירי מערכת ביטחוניים שמחלטרים כיועצות שינה יקרות להחריד, שברמדאן צריך להוריד ראש, לתת הקלות, לפתוח מחסומים, אולי גם לשחרר אסירים ביטחוניים כמחווה. לתת לעשרות אלפים לזרום להר הבית כי זה "חודש קדוש" ו"הרגישות גבוהה" ו"אסור להצית". הנחת היסוד שלהם, אם תפשטו אותה מהז'רגון, היא הקבועה והמעליבה: המוסלמים מתקשים לשלוט בעצמם ברמדאן. ילדים שצריך לפנות לכבודם את הסלון כי חבל על החרסינות.

אותה גזענות מתקתקה שמתחפשת לאמפתיה בכל פאנל של מומחים עיקרה: "תקופה רגישה". הם הרי לא היו מדברים ככה על נשים ועל "היום הזה שהן רגישות בו" כי התקדמנו מאז ימי הביניים, אבל אותה דאחקה על מגזר שלם? שום בעיה.

ואז בא בן גביר המושמץ והמסוכן, זה שאמרו שיצית את המזרח התיכון כל בוקר, וכפר בעיקר: מיותר להתנצל על עצם קיומנו בהתאם ללוח השנה המוסלמי. נפעיל כוח, נאכוף ריבונות, נסגור מה שצריך לסגור.

לא מסובך. זה גם בוצע בשטח. שילוב מודיעין, פריסה מבצעית מדויקת, אפס סובלנות, אפס הקלות ואפס מחוות. והנה, רמדאן ראשון בלי הקלות ובלי נציגי קצין העיר בדלת.

מי היה מאמין - חוץ מרוב אזרחי ישראל, כמובן - שכל מה שצריך זה להפסיק להתייחס למוסלמים כאל ילד מתבגר שאינו מסוגל לצום בלי לדקור? שכל מה שהיה צריך זה לדרוש מהם בדיוק מה שאנחנו דורשים מכל בן אדם: לא לרצוח, גם בחודש קדוש, במיוחד בחודש קדוש?

תזכורת: רמדאן 2015 - אינתיפאדת הסכינים; רמדאן 2021 - יהודה גואטה נורה בצומת תפוח; 2023, עם כל ההקלות וכל הפתיחות וכל הרגישות התרבותית, הסתיים עם משפחת די שנטבחה בבקעת הירדן; הלל אריאל, הרב מיכאל מרק שנה לאחר מכן, ואורי מויאל שנדקר למוות בבית קמה, הספיק לנטרל את המחבל לפני שנרצח. ומפאת קוצר המקום דילגתי על יותר מ־200 פיגועים ועוד כמה נרצחים קדושים בדרך. ההקלות לא הקלו על אף נרצח ונרצחת, רק על הרוצחים.

הרב מיכאל מרק ז"ל עם רעייתו ריווי שנפצעה בפיגוע (רפרודוקציה),צילום: רפרודוקציה

הבעיה של "יועצות השינה" עם הפלאפלים על הכתף לא היתה מעולם ביטחונית. הבעיה היתה שאם כוח ואכיפה עובדים, מה עושים עם 20 שנה של מאמרי מערכת והרצאות TED על "דה־אסקלציה"? מה עושים כשהמציאות לא משתפת פעולה עם התיאוריה? נו, אפשר להתווכח על רגשות - על מספרים אי אפשר. ובינתיים? אפשר לישון בשקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר