במבט ראשון, המערכה הנוכחית בין ישראל, ארה"ב ואיראן נראית כמו עוד עימות מזרח־תיכוני קלאסי. במבט שני המלחמה היא על הנפט, אך אירועי השבוע האחרון מלמדים כי המציאות רחבה בהרבה: לא מדובר רק בביטחון אזורי, אלא במהלך נוסף ב"מלחמת האנרגיה וההגמוניה החדשה" - זירת התגוששות קריטית בין ארה"ב לסין על עיצוב הסדר העולמי.
זירת נפילה בבני ברק במטח האחרון // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
כדי להבין את עוצמת האירוע, יש להתבונן בשני לוחות שחמט הפועלים במקביל, שבשניהם סין היא השחקן המרכזי שיושב מעבר לשולחן.
הלוח הראשון: לוח גלוי. המלחמה על איראן, או המלחמה החדשה על הגז והנפט. המטרה כאן היא שליטה פיזית בנתיבי האספקה וביכולת הייצור. איראן שימשה עבור סין עורק חיים עוקף סנקציות, מקור לאנרגיה זולה שאִפשר לצמיחה הסינית להמשיך ללא הפרעה מערבית. הפגיעה באיראן ובוונצואלה ומהלכי גרינלנד הם מהלכים אמריקניים שנועדו להבהיר לבייג'ינג: הביטחון האנרגטי שלכם תלוי ביציבות שהמערב מכתיב.
הלוח השני: לוח הווטו - המלחמה על חומרי הגלם. זהו הלוח החשוב והמורכב יותר, שנפתח במלוא עוזו בשבוע האחרון. האם למדינה ששולטת בסחורות קריטיות יש "כוח וטו" על כלכלת העולם?
סין מחזיקה כיום בקלפים חזקים מאוד: מתכות נדירות, חומרים מיוחדים וחומרי גלם קריטיים לתעשיית התרופות העולמית. זה ה"נשק" הסיני. בבייג'ינג בוחנים כעת אם המערב, ובראשו ארה"ב, מסוגל לשבור את התלות באנרגיה של המזרח התיכון. אם ארה"ב לא תצליח להשתלט על אירוע האנרגיה הנוכחי ולפתור את בעיית מוצרי היסוד - היא למעשה תדגים לעולם שניתן להחזיק אותה כבת ערובה דרך זכות וטו בסחורות.
הדוגמה של איראן והאנרגיה היא למעשה המיקרוקוסמוס של הכל: מי שולט במאגרים ולמי יש כוח לעצור את העולם. בעוד בעבר סין נתפסה כמי שמחזיקה בקלפים החזקים ביותר בשל השליטה בייצור ובמחצבים - המהלכים האמריקניים האחרונים מנסים לשנות את המאזן.
הניסיון של טראמפ בימים האחרונים להרגיע את השווקים ולבלום את האינפלציה נועד גם בעקיפין למנוע מסין להשתמש בנשק הכלכלי שלה. וושינגטון מבינה שמלחמה שתסתיים בגלל מחסור באנרגיה תשחק לידיים של בייג'ינג, ותעניק להם הוכחה ש"כוח הווטו" שלהם על חומרי הגלם והאנרגיה הוא עצום.
המערכה מול איראן היא רק קצה הקרחון. מתחת לפני השטח מתנהל מאבק על השאלה אם העולם ימשיך להתנהל תחת איום הווטו הסיני על משאבים, או שמא ארה"ב תצליח לבסס סדר שבו השליטה בסחורות לא הופכת לכלי לכיבוש כלכלי.
בבייג'ינג עוקבים באובססיביות: הם בוחנים אם ארה"ב מוכנה לשלם את המחיר הכלכלי כדי לשמור על ההגמוניה שלה. מי שמביטים רק על הלוח האזורי רואים טילים וכטב"מים במזרח התיכון; מי שמביטים על שני הלוחות מבינים שזהו המאבק על היכולת להשתחרר מהלפיתה הסינית סביב צוואר הכלכלה העולמית.
הכותב הוא מייסד ויו"ר קרנות אינפיניטי AI, נשיא לשכת המסחר ישראל־סין, מחבר הספר "לעבוד עם הסינים" ומגיש הפודקאסט "זמן סין". מומחה לסין, לגאופוליטיקה, לטכנולוגיה ולהשתלטות ה־AI
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו